מאת: אלמקייס פתרונות מיסוי

חישוב רווח הון מקריפטו דורש תיעוד מדויק של מחיר הקנייה בשקלים בכל עסקה, ומחיר המכירה או ההמרה בשקלים ביום המימוש. ההפרש בין השניים הוא רווח ההון החייב במס. בניגוד לתפיסה הרווחת, לא רק משיכה לשקלים נחשבת מימוש. כל המרה בין מטבעות קריפטו (למשל, ביטקוין לאת'ריום) היא אירוע מס שמחייב חישוב ודיווח. המדריך הזה יפרט בדיוק איך לעשות את זה נכון.

השורה התחתונה: המדריך הזה מיועד לכל מי שקנה, מכר, המיר, או קיבל הכנסה מקריפטו ורוצה להבין את חובותיו ולדווח כחוק. אם אתם מחפשים דרך לא לשלם מס או לקבל "טיפים" איך לעקוף את המערכת, זה לא המקום. אנחנו באלמקייס פתרונות מיסוי מאמינים בציות לחוק ובתכנון מס חכם במסגרת הכללים הקיימים.

מה רשות המסים חושבת על הקריפטו שלכם? (הגדרות בסיס)

רשות המסים בישראל לא רואה במטבעות קריפטוגרפיים כמטבע, אלא כ"נכס דיגיטלי". המשמעות פשוטה: כל רווח ממכירה או המרה שלו חייב במס רווחי הון, בדומה למכירת מניה או נדל"ן. הגישה הזו נקבעה באופן רשמי בחוזר מס הכנסה 05/2018 והיא מהווה את אבן היסוד של כל חישוב מס בתחום. הבנה זו היא הצעד הראשון והחשוב ביותר.

ההגדרה הזו משנה את כל התמונה. אם קריפטו היה נחשב למטבע חוץ, המיסוי היה שונה לחלוטין. אבל כיוון שהוא "נכס", כללי המשחק הם אלו של עולם ההשקעות. פקודת מס הכנסה, שהיא דבר החקיקה המרכזי בתחום המיסוי בישראל, היא זו שמכתיבה את הכללים למיסוי רווחי הון, והם חלים במלואם על נכסים דיגיטליים. לכן, כל ניתוח של חבות המס שלכם חייב להתחיל מהנקודה הזו.

איך מחשבים את רווח ההון הבסיסי מעסקת קריפטו? (נוסחת החישוב)

החישוב הבסיסי לרווח הון הוא "תמורה" פחות "עלות רכישה". התמורה היא שווי השוק בשקלים של הנכס הדיגיטלי ביום המכירה או ההמרה. עלות הרכישה היא הסכום ששולם בשקלים עבור אותו נכס, כולל עמלות נלוות. ההפרש הוא הרווח שעליו תחושב חבות המס שלכם. אם התוצאה שלילית, זהו הפסד הון.

בואו נפרק את זה לשלבים פשוטים:

1. זהו את עלות הרכישה בשקלים: מצאו את התיעוד המקורי של הקנייה. בכמה שקלים קניתם את המטבע? אל תשכחו לכלול עמלות ששילמתם בעת הרכישה, שכן הן מהוות חלק מעלות הנכס.

2. זהו את התמורה בשקלים: ביום המכירה או ההמרה, מה היה שווי המטבע בשקלים? זו התמורה שלכם, גם אם המרתם אותו למטבע קריפטו אחר ולא לשקלים.

3. הפחיתו את העלות מהתמורה: תמורה פחות עלות שווה לרווח (או הפסד) ההון.

בישראל, שיטת החישוב המקובלת היא פיפ"ו (First-In, First-Out), כלומר, המטבעות הראשונים שקניתם הם הראשונים שנחשבים כנמכרים. ניתן לקרוא על כך עוד במגוון ידיעות מס עדכניות.

אילו פעולות בקריפטו נחשבות "אירוע מס"?

אירוע מס הוא כל פעולה שיוצרת רווח או הפסד הון שיש לדווח עליו. בקריפטו זה לא רק מכירה לשקלים. זה כולל המרה מביטקוין לאת'ריום, תשלום על סחורות ושירותים באמצעות קריפטו, וקבלת תשלומים מסוימים. כל פעולה כזו דורשת חישוב רווח או הפסד באותו רגע, על בסיס השווי בשקלים.

הנה רשימה של אירועי מס נפוצים בעולם הקריפטו:

• מכירת קריפטו תמורת מטבע פיאט: הפעולה הברורה ביותר. מכירת ביטקוין תמורת שקלים, דולרים או אירו.
• המרת קריפטו אחד באחר: מכירת ביטקוין כדי לקנות את'ריום. זוהי מכירה של הביטקוין לכל דבר ועניין.
• שימוש בקריפטו לרכישת סחורות או שירותים: אם שילמתם על פיצה עם ביטקוין, יצרתם אירוע מס. רווח ההון מחושב על ההפרש בין שווי הביטקוין ביום הקנייה שלו לשוויו ביום תשלום על הפיצה.
• קבלת קריפטו כתשלום על עבודה או שירותים: במקרה זה, יש שני שלבים. ראשית, קבלת הקריפטו היא הכנסה החייבת במס שולי (כמו משכורת). שנית, שווי הקריפטו ביום הקבלה הופך להיות "עלות הרכישה" שלו לצורך חישוב רווח הון עתידי.

הבנת הרשימה הזו קריטית כדי להימנע מדיווח חסר.

"כל עוד לא משכתי לשקל, אני לא חייב במס" – למה זו טעות מסוכנת?

זו אחת הטעויות הגדולות והיקרות ביותר בתחום. לפי חוזר מס הכנסה 05/2018, המרה בין שני נכסים דיגיטליים, למשל מביטקוין לאתריום, היא "מכירה" של הביטקוין ו"קנייה" של האתריום. הרווח או ההפסד על הביטקוין מתממש באותו רגע וחייב בדיווח, גם אם הכסף נשאר כולו במערכת הקריפטו.

ההיגיון של רשות המסים הוא שביצעתם מימוש של נכס אחד (ביטקוין) כדי לרכוש נכס אחר (את'ריום). באותו רגע, ננעל הרווח או ההפסד שלכם על ההשקעה המקורית. התעלמות מאירועי מס אלו יכולה להוביל להצטברות חבות מס עצומה ולא מדווחת לאורך שנים. כפי שמצוין בפירוט באתר ממשלת ישראל, הגישה הרשמית היא חד משמעית. כשהחבות הזו תתגלה, היא עלולה לבוא עם ריביות וקנסות משמעותיים.

איך מטפלים בהכנסות מורכבות יותר כמו DeFi, Staking ו-Airdrops?

פעילויות מתקדמות כמו DeFi או סטייקינג יוצרות הכנסה שממוסה באופן שונה מרווח הון. הכנסה מריבית על הלוואות ב-DeFi או תגמולים מ-Staking מסווגת לרוב כהכנסה פירותית (כמו ריבית בנקאית) וחייבת במס שולי. קבלת Airdrop היא גם הכנסה חייבת, עם עלות רכישה של אפס, מה שהופך את כל התמורה להכנסה.

נפרט כל אחד מהמקרים:

• סטייקינג: התגמולים שאתם מקבלים מנעילת המטבעות שלכם נחשבים להכנסה לכל דבר. יש לדווח עליהם כהכנסה פירותית ולשלם מס לפי מדרגת המס השולית שלכם. שווי ההכנסה הוא שווי המטבעות שקיבלתם ביום קבלתם, וזה גם יהפוך לבסיס העלות שלהם למכירה עתידית.
• פיננסים מבוזרים: אם אתם מספקים נזילות או מלווים מטבעות בפלטפורמות DeFi ומקבלים על כך ריבית, ריבית זו היא הכנסה חייבת במס שולי. 
• איירדרופ: קבלת מטבעות בחינם היא הכנסה. שווי ההכנסה נקבע לפי שווי השוק של המטבעות ביום שקיבלתם אותם. בסיס העלות של המטבעות האלו לצורכי מס רווחי הון עתידי יהיה אותו שווי.

פעילויות אלו מוסיפות שכבת מורכבות משמעותית לחישוב המס ודורשות תיעוד קפדני עוד יותר.

מהי הטעות הנפוצה ביותר בחישוב מס קריפטו ואיך להימנע ממנה?

הטעות הנפוצה ביותר היא תיעוד לקוי או חסר. משקיעים רבים לא שומרים רישומים מדויקים של תאריך ושער הרכישה בשקלים עבור כל מטבע. בלי הנתונים האלה, רשות המסים עלולה לקבוע את עלות הרכישה כאפס, מה שמנפח באופן מלאכותי את חבות המס ומכריח אתכם לשלם מס על כל התמורה.

כדי להימנע מכך, חובה לנהל רישום מסודר מהיום הראשון. השתמשו בגיליון אלקטרוני או בתוכנה ייעודית כדי לתעד עבור כל עסקה ועסקה: תאריך ושעה, סוג הפעולה (קנייה, מכירה, המרה), המטבע הנרכש, המטבע הנמכר, כמות, מחיר היחידה בשקלים, סך העלות/תמורה בשקלים, ועמלות ששולמו. ניהול יומן כזה יחסוך לכם כאב ראש עצום וסכומי כסף גדולים בהמשך הדרך. הוא גם הכרחי לצורך היערכות לסוף שנת המס.

איך קיזוז הפסדים יכול להקטין את חשבון המס שלכם?

קיזוז הפסדים הוא כלי תכנון מס קריטי שמאפשר לכם להפחית רווחי הון חייבים במס באמצעות הפסדי הון. אם מכרתם ביטקוין ברווח ואת'ריום בהפסד באותה שנת מס, תוכלו לקזז את ההפסד מהרווח ולשלם מס רק על ההפרש. ניתן גם להעביר הפסדים שלא קוזזו לשנים הבאות, ללא הגבלת זמן.

האפשרות לקזז הפסדים היא אחת הסיבות החשובות ביותר לדווח על כל הפעילות שלכם, גם אם אתם חושבים שבסך הכל הפסדתם. דיווח על הפסד "נועל" אותו ומאפשר לכם להשתמש בו בעתיד כנגד רווחים. ניתן לקזז הפסדי הון מקריפטו כנגד רווחי הון אחרים, כמו רווחים ממכירת מניות, אך בדרך כלל לא כנגד רווח ממכירת דירת מגורים. תכנון נכון של מימוש הפסדים יכול לחסוך סכומי מס ניכרים.

איך מדווחים בפועל לרשות המסים? (מסגרת החלטה)

הדיווח על רווחי הון מקריפטו מתבצע באמצעות הגשת דוח שנתי למס הכנסה, בדרך כלל עד סוף אפריל בשנה העוקבת. הרווחים וההפסדים מחושבים ומסוכמים בנספח רווח הון, טופס 1399, ומועברים לדוח הראשי (טופס 1301). חובה לצרף חישוב מפורט של כל העסקאות שתומך במספרים שהזנתם.

הנה מסגרת הפעולה לדיווח נכון:

1. איסוף נתונים: הורידו את היסטוריית העסקאות המלאה מכל הבורסות, הארנקים והפלטפורמות בהן פעלתם.

2. הצמדה לשקלים: עבור כל עסקה, מצאו את שער החליפין הרלוונטי והמירו את הערכים לשקלים של יום הביצוע.

3. חישוב רווח/הפסד: חשבו את הרווח או ההפסד לכל אירוע מס בנפרד, תוך שימוש בשיטת FIFO.

4. סיכום וקיזוז: סכמו את כל רווחי והפסדי ההון לאותה שנת מס וקזזו אותם זה מזה.

5. מילוי והגשה: מלאו את הנתון הסופי בטופס 1399, צרפו אותו לדוח השנתי, וצרפו את קובץ החישובים המפורט כנספח. מורכבות הנושא של מיסוי קריפטו הופכת ייעוץ מקצועי בשלב זה לחיוני עבור רוב המשקיעים.

האם יש השלכות בינלאומיות שאני צריך להכיר?

בהחלט. אם אתם אזרחים אמריקאים, אתם כפופים לחובות דיווח כמו FATCA ו-FBAR גם על חשבונות קריפטו מחוץ לארה"ב. בנוסף, מנגנונים כמו CRS (תקן דיווח אחיד) מחייבים חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות, מה שמגביר את השקיפות וחושף חשבונות בפני רשויות המס. גם רשות המיסים האמריקאית דורשת דיווח מפורט.

עבור ישראלים עם פעילות גלובלית, תכנון מס בינלאומי הוא הכרחי. יש לבחון את השפעת כל אמנת מס רלוונטית כדי למנוע כפל מס. אם אתם מחזיקים קריפטו דרך מבנה מורכב כמו חברת LLC זרה, יש לוודא שהמבנה תקין מיסויית ושהדיווח על בעל השליטה הסופי נעשה כנדרש. במקרים של חברות קשורות, יש להקפיד על כללי מחירי העברה כדי למנוע טענות להסטת רווחים.

מה קורה למי שעוזב את ישראל או חוזר אליה?

המעבר משפיע דרמטית על חובות המס. בעת עזיבת ישראל, ייתכן שתחול חבות של מס יציאה על הרווחים הצבורים והלא ממומשים בנכסי הקריפטו שלכם. לעומת זאת, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים להטבות משמעותיות, כמו פטור לעולים חדשים על רווחים מנכסים בחו"ל לתקופה מוגדרת, אם כי יש לעקוב אחר שינויים בחקיקה.

עם הכניסה לישראל (כעולה חדש) או החזרה (כתושב חוזר), לרוב תידרשו להגיש הצהרת הון ראשונה. הצהרה זו מהווה "תמונת מצב" של נכסיכם והתחייבויותיכם בנקודת הזמן הזו, ומשמשת בסיס להשוואה בעתיד. מעמדכם כתושבי ישראל לצורכי מס הוא קריטי, והוא נקבע על פי מבחן "מרכז החיים". גם גופים כמו רשות ניירות ערך מתייחסים להגדרות אלו בהקשר של נכסים דיגיטליים.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, צרו קשר עם אלמקייס פתרונות מיסוי.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ מס, המלצה או חוות דעת, ואינו בא כתחליף לייעוץ מס פרטני. לקבלת ייעוץ מקצועי, יש לפנות לרואה חשבון או יועץ מס מוסמך.

שאלות נפוצות

האם ניתן לקזז הפסדי קריפטו כנגד רווחים ממכירת דירה?

ככלל כן. הפסד הון ריאלי מנכס דיגיטלי ניתן לקיזוז כנגד רווח הון ריאלי מכל סוג, כולל רווח הון ממכירת נכס מקרקעין (שבח). 

האם ניתן לקזז הפסדי הון מקריפטו כנגד הכנסות מסטייקינג?

לפי עמדת מס הכנסה ככל הנראה לא יהיה ניתן לקזז הפסדי הון מקריפטו מול הכנסות סטייקינג היות והכנסות מסטייקינג הן ממקור אחר ולא מרווח הון. קיים חריג לעניין נייר ערך- אך רשות המסים טוענת כי אין זה המצב ונכסים דיגיטליים אינם נחשבים לניירות ערך. 

מה קורה אם אין לי תיעוד על מחיר הקנייה המקורי של הביטקוין שקניתי לפני שנים?

זו בעיה משמעותית. בהיעדר תיעוד, פקיד השומה רשאי לקבוע כי עלות הרכישה היא אפס, ולמסות את כל התמורה. במקרים כאלה, יש לבצע עבודת שחזור, לאתר העברות בנקאיות ישנות או לפנות למומחה מס שיסייע בבניית תחשיב סביר שיוצג לרשות המסים.

קיבלתי הכנסה מ-Staking ישירות לארנק. האם אני חייב לדווח גם אם לא מכרתי את המטבעות?

כן, בהחלט. קבלת תגמולי Staking היא אירוע מס בפני עצמו, וההכנסה נחשבת כהכנסה פירותית החייבת במס שולי במועד קבלתה. שווי ההכנסה הוא שווי המטבעות שקיבלת ביום הקבלה, וזה גם יהיה בסיס העלות שלהם כשתמכור אותם בעתיד.

האם רשות המסים יכולה לדעת על פעילות הקריפטו שלי בבורסה זרה כמו בייננס?

כן, הסבירות לכך גבוהה מאוד. במסגרת הסכמי CRS וחילופי מידע אוטומטיים שהחלו לחול על ישראל מ-2019, רשויות מס בעולם משתפות פעולה. בנוסף, בעת הפקדת כספים לבנק ישראלי, הבנק ידרוש אישורים על מקור הכספים ותשלום המס, מה שיחשוף את הפעילות.

אני אזרח אמריקאי שחי בישראל. למי אני מדווח קודם ואיך אני נמנע מכפל מס?

עליך לדווח לשתי המדינות. בישראל תדווח כתושב, ובארה"ב תדווח כאזרח (כולל דיווחי FBAR ו-FATCA). אמנת המס בין ישראל לארה"ב מאפשרת לך לקבל זיכוי על המס ששולם במדינה אחת כנגד חבות המס במדינה השנייה, ובכך למנוע תשלום מס כפול.