ישנם תושבי ישראל רבים שהם גם אזרחים אמריקאים. אותם נישומים נדרשים לסוגיות מס רבות וייחודיות למעמד זה.
בדרך כלל, קיימת חובת דיווח במדינת המושב (המדינה בה היחיד הוא תושב לצורכי מס) ולעתים גם במדינת המקור (המדינה בה הופקה ההכנסה); עוגת המס מתחלקת בין מדינת המקור לבין מדינת המושב, בהתאם להוראות הדינים הפנימיים של שתי המדינות ואמנת המס בין אותן מדינות, ככל שקיימת. במקרה הייחודי של תושב ישראל שהוא גם אזרח אמריקאי, מתווספת לחגיגת המס והדיווח, גם מדינת האזרחות – ארה"ב.
בידיעה זו ננסה לרכז מבחר סוגיות מס המיוחדות למקרה המתואר, מבלי להיכנס לעובי הקורה:

• חלוקת עוגת המס: ככלל, למדינת המקור קמה זכות המיסוי הראשונה, למדינת המושב קמה זכות המיסוי הנוספת ולמדינת האזרחות קמה זכות המיסוי השיורית. כך, יחיד המפיק הכנסה מריבית ששולמה לו על ידי חברה צרפתית, ישלם תחילה 10% בצרפת (מדינת המקור), ישלים לכדי 25% בישראל (מדינת המושב), ורק אז ישלים לכדי המס השולי שלו בארה"ב (מדינת האזרחות), ככל שיידרש. המצב מסתבך כאשר ארה"ב היא גם מדינת המקור (מקרה נפוץ מן הסתם), או אז לארה"ב זכות מיסוי מוגבלת- 0% או 17.5%, בהתאם לנסיבות (כמדינת מקור), הוא ישלים לכדי 25% בישראל (כמדינת המושב), ואז שוב תורה של ארה"ב, בה ישלים לכדי המס השולי שלו (כמדינת האזרחות). ישנן סוגיות דיווח צולבות במקרים רבים, לכן, יש לעבוד במקביל על עריכת דוחות המס בשתי המדינות על מנת שהדיווח וחלוקת עוגת המס יבוצעו כנדרש.
• תשלומי ביטוח לאומי: בעוד שישראל וארה"ב חתומות על אמנה למניעת מסי כפל, הרי שאין בין המדינות אמנה למניעת כפל ביטוח לאומי. לפיכך, ככלל, היחיד כפוף לתשלומים סוציאליים בשתי המדינות, ללא התחשבות האחת השניה. כך, לדוגמא, יחיד במעמד של עצמאי ישלם ביטוח לאומי בישראל וגם Self-Employment Tax בארה"ב, על אותה הכנסה. אם אותו יחיד יפעל באמצעות חברה ישראלית, וימשוך ממנה משכורות, או אז הוא יהיה כפוף לתשלום ביטוח לאומי בישראל, אך לא בארה"ב. במקרים המתאימים, היחיד יוכל לדרוש חלק מתשלומי הביטוח הלאומי בישראל כהוצאה לצורכי מס בארה"ב.
• הוראות אנטי תכנוניות אמריקאיות: הקוד האמריקאי גדוש בהוראות אנטי תכנוניות החלות גם על אזרחים אמריקאים שאינם תושבי ארה"ב. כך למשל, יחיד בעל שליטה בחברה שאנה אמריקאית (ישראלית או זרה), עלול להיות כפוף להוראות ה- GILTI הדרקוניות. זאת ועוד, יחיד בעל קופת גמל בישראל עלול להיות כפוף להוראות ה- PFIC המסובכות. יש לבחון היטב תחולת הוראות אלו ולתכנן את אופי האחזקות וההשקעות בהתאם.
• כללי ה- Check The Box: על יחיד המחזיק בחברות בישראל ובארה"ב, לבחון את סיווג החברות לצורכי מס בישראל ובארה"ב. חשוב לזכור שכללי השקיפות שונים בישראל ובארה"ב, ובאמצעותם ניתן למנוע תקלות ואף לייצר יתרונות מס. כך לדוגמא, גם חברה ישראלית "רגילה" שבבעלות היחיד יכולה לבחור להיחשב לשקופה לצורכי מס בארה"ב.
• מס יציאה אמריקאי: לא רק ישראל אימצה את כללי מס היציאה כאשר יחיד מנתק את תושבותו הישראלית. גם בארה"ב חלות הוראות דומות. אולם, לא בכל מקרה יחולו הוראות מס היציאה האמריקאיות. כך, לדוגמא, היחיד לא יהיה כפוף למס יציאה בארה"ב כל עוד הוא שומר על אזרחותו האמריקאית, אף אם הוא נודד ממדינה למדינה ומשנה את תושבותו.
• כללי זיכוי ממס זר: בנוסף למורכבות בעת חלוקת עוגת המס כמתואר לעיל, קיימות סוגיות זיכוי נוספות בנסיבות של אזרחות ותושבות כמתואר לעיל, ובפרט:
  o מס יסף אמריקאי: ארה"ב משיתה "מס יסף" בגובה של 3.8% על הכנסותיו הפאסיביות של יחיד, מעל לרף הכנסות מסויים (200,000 דולר ליחיד, כפול לבני זוג המגישים דוח מאוחד). מס זה אינו מתחשב במיסי חוץ (קרי, היחיד לא רשאי ניתן לקזז ממנו מסים ששולמו בישראל); לא זו אף זו, ככלל, ספק רב אם מס זה הינו בר זיכוי בישראל, אף אם מקור ההכנסה הוא בארה"ב, לאור הטלתו מכוח אזרחותו של היחיד ולא מכוח מקום מקור הפקת ההכנסה.
  o מס מדינתי: במרבית המדינות בארה"ב מוטל מס מדינתי. שיעורו נע בין 0% ל- 12%, והוא משולם על בסיס תושבות וכן על בסיס מקום הפקת הכנסה. שתי הבעיות המרכזיות הקשורות למס המדינתי הן: (1) העובדה שלא ניתן לקבל זיכוי ממס זר כנגד המס המדינתי (אלא רק כנגד המס הפדראלי), וכן (2) העובדה שהמס המדינתי אינו כפוף להוראות האמנה, כך שייתכן מצב שבו יחיד ייחשב לתושב ישראל מכוח הוראות שובר השוויון באמנה, אך ייוותר גם תושב מדינה פלונית בארה"ב עקב זיקותיו לשם בהתאם לכללים החלים באותה מדינה.
  o AMT: ארה"ב משיתה מס מינימום (Alternative Minimum Tax) על היחיד, והוא משולם על ידי היחיד כתחליף למס ההכנסה הרגיל, ככל שזה נמוך מה- AMT המחושב. יש לבחון בקפידה ניצול מס זה בישראל.
• מיסוי אופציות: מועד אירוע המס בעת מיסוי אופציות שונה בישראל ובארה"ב; כך למשל, במקרים רבים מועד ההבשלה (Vesting) הוא מועד החיוב במס בארה"ב, בעוד שבישראל, מועד המימוש הוא מועד החיוב במס; לכך משמעות רבה גם באשר להגבלות הזמן הקיימות לצורך קבלת זיכוי ממס זר. כמו כן, קיימים פערים בסיווג ההכנסה מאופציות (הכנסה הונית או הכנסת עבודה).
• מיסוי נאמנויות: בדומה למיסוי אופציות, גם כללי סיווג ומיסוי נאמנויות שונה ממדינה למדינה, כך שנאמנות אשר לה יוצר או נהנה שהוא גם תושב ישראל וגם אזרח אמריקאי, עלולה להיות במשבר זהות רציני, הן מבחינת ייחוס הכנסות שלה (לנאמנות, ליוצר או לנהנה) והן מבחינת עצם תושבותה (האם נחשבת לתושבת ישראל או שמא לתושבת ארה"ב).
  נבהיר שמטרתה של ידיעה זו אינה מתן ייעוץ מס אמריקאי. כמו כן כמובן שלא מדובר ברשימה ממצה, וממילא אף הסוגיות שפורטו לעיל לא מוצו במלואן וקיימות שאלות רבות. לפיכך, יש להיערך ולהיוועץ מבעוד מועד, לרבות בטרם הגשת דוחות מס שנתיים.
  
  
  נכתב על ידי גדי אלימי.