אך לפני מספר ימים יצא שר האוצר בפרסום אודות הרפורמה הצפויה אשר נועדה להזניק את ענף ההיי-טק הישראלי ובכלל זה יצירת וודאות ומתן הטבות לקרנות הון סיכון, המשקיעים והמנהלים בהן, לחברות רב לאומיות הרוכשות חברות ישראליות, לביצוע שינויי מבנה ועוד.

בין היתר, נקבעה מטרה להסרת חסמים בפני "חזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל מרילוקיישן", ובין יתר ההבטחות נכלל גם "מתן פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל".

אלא מאי, עוד לא יבשה הדיו מדבר הפרסום המשמח (או טרם כבה המסך לאלו שלא נוהגים להדפיס) רשות המסים ממהרת לפרסם את חוזר 9/2025 בדיוק באותו נושא של מיסוי אופציות אשר ניתנו לתושב חוזר בהיותו תושב חוץ, ולצערנו- אין חדש תחת השמש. החוזר אולי קובע כללים חדשים או מפזר את הערפל בסוגיות מסוימות, אך בעיקר חוזר על עמדות קיימות של רשות המסים, ואין בו באמת בשורה חדשה. למעשה, החוזר בעיקר מקבע את עמדת רשות המסים אשר הייתה שנויה במחלוקת מזה מספר שנים בדיוק משום- לטענת המתנגדים- שהיא מונעת את חזרתם של רילוקיישנרים לישראל.

במה דברים אמורים? קצת היסטוריה

עד לשנת 2016 היה נהוג הכלל לפיו יחיד תושב ישראל אשר מקבל הכנסה שבמהותה הופקה או נצמחה מחוץ לישראל בהיותו של היחיד תושב חוץ, ומשכך לא כפופה לכאורה לרשת המס הישראלית- יהיה פטור ממס על אותה הכנסה גם אם נתקבלה בעת שהיה לתושב ישראל.

כך למשל, החלטת מיסוי 22/06 קבעה כי יחיד אשר עלה לישראל ולאחר עלייתו קיבל ממעבידו לשעבר פיצוי בגין עבודה שביצע בחו"ל בטרם העלייה, לא יהיה חייב עליה במס (בלי קשר לפטור אשר ניתן לעולים חדשים אשר לא חל באופן גורף בזמנו).

בשנת 2016 חזרה בה רשות המסים מעמדתה האמורה, וקבעה בהחלטת מיסוי 2873/16, כי בונוס שקיבל תושב חוזר לאחר חזרתו לישראל, על עבודה שביצע בחו"ל בתקופת היותו תושב חוץ, כן יהיה חייב עליה במס. הצידוק הטכני לשינוי העמדה היה כי- "בהתאם לפסיקה בישראל, עובד שכיר מדווח על הכנסותיו לפי בסיס מזומנים". וכך, עניין טכני של עיתוי דיווח על הכנסה היווה עילה למיסוי מהותי של יחיד על הכנסה שבמהותה לא ברשת המס הישראלית.

בשנת 2018 שיכללה רשות המסים את גישתה המחמירה עם פרסומה של החלטת המיסוי 0989/18. החלטת מיסוי זו הפכה גם היא עמדה ארוכת שנים של רשות המסים (כפי שהתבטאה, בין היתר, בהחלטות המיסוי 61/06, 27/07 ו- 2597/13) לפיה תושב חוץ אשר קיבל אופציות בגין עבודתו בחו"ל, שב לישראל ומימש את אותן אופציות לאחר חזרתו, יהיה פטור ממס על אותו חלק ברווח המיוחס לתקופה בה הבשילו האופציות מחוץ לישראל שכן מדובר בהכנסה אשר הופקה מחוץ לישראל בעת שהיה היחיד תושב חוץ.

החלטת המיסוי הפכה את העמדה בקובעה כי הרווח ממימוש אופציות כאמור אשר התקבלו בחו"ל בהיותו של היחיד תושב חוץ, יהיה חייב במס בישראל אם המימוש היה לאחר החזרה- גם ביחס לחלק המיוחס לתקופת ההבשלה בחו"ל (רווח אשר נחשב כאמור למופק מחוץ לישראל בידי תושב חוץ), והכול בשם אותו נימוק פרוצדוראלי של בסיס דיווח מזומן לשכיר.

מה נשתנה? החידושים שבחוזר 9/2025

איזה סעיף חל? 3(ט) או 102?

החוזר "עושה סדר" ומבהיר סוגיה שלא הייתה ברורה מספיק לציבור, ואף "טופלה" בדרכים שונות בהחלטות המיסוי לאורך השנים- אופציות אשר ניתנו ליחיד מחוץ לישראל על ידי מעביד תושב חוץ (שלא בגין עבודה בישראל) לא נחשבות לזכויות של "חברה מעבידה" לעניין סעיף 102 לפקודה אלא לזכויות הכפופות לסעיף 3(ט) לפקודה. החוזר חוזר על עמדת רשות המסים בהחלטות מיסוי קודמות לפיה יחידות RSU כמוהן כאופציה ולפיכך ההתייחסות היא גם לסוג זה של זכויות.

המשמעות: סעיף 3(ט) קובע כי בעת מימוש אופציה למניה חל אירוע מס מסוג של הכנסת עבודה בסכום ההפרש שבין שווי המניה לתוספת המימוש (ומחיר האופציה עצמה אם שולם בגינה). מאותו רגע רואים ביחיד כמי שרכש מניה באותו הסכום ומכירתה בעתיד תניב לו רווח הו הפסד הון.

לעומת זאת, סעיף 102 המטפל ככלל בהענקת מניות וזכויות לעובדים בישראל, קובע כי מימוש האופציה למניה לא תהווה אירוע מס אלא רק מכירת המניה שהתקבלה מכוח האופציה. היתרון שבהסדר כזה הוא קודם כל תזרימי- בעת המרת אופציה למניה העובד אינו "פוגש כסף" ולפיכך דחיית אירוע המס מונעת חסרון כיס. החיסרון בהסדר זה נעוץ בעיקר במסלול שאינו מסלול רווח הון, שכן במקרה כזה דחיית אירוע המס למועד מכירת המניה תביא למיסוי בשיעור מס שולי החל על הכנסת עבודה, על כל סכום המכירה, גם על עליית הערך שנצברה ממועד מימוש האופציה למניה ועד למכירת המניה.

החלטת המיסוי 0989/18 אשר הוזכרה לעיל, קבעה כי מועד החיוב יהיה בדומה לסעיף 102 לפקודה- בעת מכירת המניה אשר התקבלה ממימוש האופציה. פרשנות זו יצרה מצב אבסורדי, לפיו מי שמימש אופציה שברשותו למניה בהיותו תושב חוץ, התפטר מעבודתו וחזר לישראל לנפוש בחופיה היפים כשבבעלותו מניה חופשית, יהיה חייב במס על הכנסת עבודה שתהיה לו במכירת המניה.

החוזר קובע כי אופציות אשר ניתנו ליחיד בהיותו תושב חוץ עבור עבודתו בחו"ל תהינה כפופות לטיפולו המסור של סעיף 3(ט) לפקודה, ובכך מאפשר ליחיד לממש למשל את האופציות שברשותו לפני חזרתו לישראל וליצור אירוע מס שאינו חייב במס בישראל ובמקביל לקבע את עלות המניות לפי אותו שווי (כך שמכירה עתידית של המניה תניב רווח הון רק בסכום עליית הערך הנוספת, אם תהיה).

אבל מה עם ה- Vesting ?

דווקא בסוגיה הזו, שהיא קריטית לאלו החיים בחו"ל ומבקשים לחזור לישראל, אין שינוי מהותי או עקרוני מהעמדה הנוכחית- הכנסה מאופציות זרות המיוחסת לתקופת ההבשלה מחוץ לישראל ואשר נחשבת להכנסה שהופקה מחוץ לישראל על ידי תושב חוץ- תמשיך להיות חייבת במס בישראל (כמובן תוך קבלת זיכוי על מסי חוץ ששולמו), ובכך אין כל שינוי.

אנקדוטה נחמדה– במסגרת דיוני הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי שמסקנותיה פורסמו בנובמבר 2021, נושא זה נדון והובעה בו המחלוקת הקיימת בין רשות המסים לבין ציבור המייצגים. בסופו של דבר נכתב: "… מתוך רצון לעודד חזרה ארצה הועדה ממליצה על… הוראת שעה… שהכנסה שנצמחה בגין תקופה בה מפיק ההכנסה היה תושב חוץ (קרי הכנסה מתגמול שהבשיל בגין תקופה בה היה הנישום תושב חוץ שהיא מחושבת בגין התקופה האמורה על בסיס ליניארי), תהיה פטורה ממס בישראל בגין חלק זה אף אם התקבלה לאחר חזרתו של הנישום"

כנראה שעניין זה "נשכח" עם הזמן שחלף.

אז איפה הפטור שהובטח?

חידוש מעניין אשר מוצא מקום בחוזר הוא אפשרות פריסת ההכנסה לשנים קודמות לפי סעיף 3(ט)(2) לפקודה המאפשר פריסה כאמור. הסעיף עצמו קובע כי לצורכי חישוב המס היחיד יוכל לראות ברווח "כאילו היה הכנסה שנתקבלה בחלקים שנתיים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום מתן הזכות ועד למימושה" עם תקרה של שש שנים.

מהו החידוש אם זה רשום בחוק? למיטב ידיעתנו עד היום לא הייתה הנחיה ברורה של רשות המסים באשר לאופי הפריסה- האם מדובר בפריסה מהותית, קרי- רואים את ההכנסה כאילו נצמחה בשנות הפריסה לכל דבר ועניין? או שמא מדובר בפריסה טכנית בלבד לצורך חישוב המס (ניצול מדרגות וזיכויים). פסק הדין בעניין שבטון (ע"א 8958/07) עסק בסוגיה בהקשר לסעיף 8(ג) לפקודה (פריסת מענק פרישה) וקבע כי מדובר בפריסה מהותית. מכאן אולי ניתן להסיק שההלכה תקפה גם בהקשר לסעיף 3(ט) לפקודה אך שאלה זו נותרה פתוחה.

החוזר קובע כי מדובר בפריסה מהותית. לפיכך, מי שמימש אופציות זרות בהיותו תושב ישראל, יוכל לבקש לפרוס את הרווח לשנים קודמות על פי תנאי הסעיף, ואותו חלק מהרווח המיוחס לשנים בהן היה היחיד תושב חוץ- יהא פטור ממס.

יחד עם זאת, מדובר בפתרון חלקי ולא תמיד ישים, שכן במקרים רבים היחיד לא יכול מבחינה תזרימית לממש את האופציות בשל תוספת מימוש גבוהה ובמיוחד כאשר אין לו יכולת ממשית למכור את המניות לאחר מכן, בין היתר כי מדובר במניות של חברה פרטית.

הפתרון הפרקטי שבשינוי המסלול

החוזר מציג את עמדת רשות המסים כפי שהובאה בהחלטות מיסוי בעבר, לפיה במקרים מסוימים ניתן לעבור למסלול רווח ההון לפי סעיף 102 לפקודה, ובמקרה כזה יחול שיעור מס של 25% על הרווח במועד המימוש- מכירת המניה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים חלק מהרווח יכול שיחויב בשיעור מס שולי החל על הכנסת עבודה (למשל אם מדובר במניות סחירות או אם מועד החלפת המסלול חל לאחר סיום תקופת ההבשלה של האופציות).

אין בכך שינוי ביחס למדיניות הנוכחית אבל חשוב לזכור כי האפשרות קיימת ועשויה ליתן פתרון חלקי לאלו הפונים בזמן.

נושאים אלו של מיסוי אופציות ומניות לעובדים במקביל לאירועים של שינוי תושבות (אל מחוץ לישראל ובחזרה אליה) מצמיחים לעיתים קרובות שאלות משפטיות מורכבות וחשיפות מס לא מבוטלות, לרבות פוטנציאל לכפל מס במקרים מסוימים, ולפיכך רצוי לקבל ייעוץ מתאים, ויפה שעה אחת קודם.

למשרדנו ניסיון עתיר בייעוץ מס בהקשר למיסוי בינלאומי בכלל ובקשר למיסוי אופציות במקרים של שינוי תושבות, עם כל ההשלכות וההיערכות הנדרשות לבחינה במקרים כאלו. לפרטים נוספים אנא צרו קשר.

נכתב על ידי אייל סנדו