השבוע היה לי וויכוח עם איציק, חבר וקולגה, שכולם קוראים לו "דוקטור" כי הוא חושב שהוא יודע הכול. דוקטור בקיא מאד בכל הנושא של הטבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים, בהיותו הוא עצמו תושב חוזר. הוויכוח היה על התיקון לחוק העולים שעבר לאחרונה אשר מבטל את הפטור מדיווח לעשר שנים!

דוקטור מספר לי שברגיל הוא מייעץ לעולה או לתושב חוזר וותיק (לצורכי נוחות נקרא להם "יחיד מוטב") לבחור בשנת הסתגלות כשהוא בא לישראל (שנה שבה ייראו אותו כתושבי חוץ לכל דבר ועניין). ראשית, ככוונת המשורר, מי שלא ממש מתאקלם ומעוניין לחזור למדינתו הקודמת בתוך אותה שנה, הבילוי בישראל לא קוטע את רצף שנות תושבות החוץ ומאפשר לו לחזור בשנית (כיחיד מוטב) במועד מאוחר יותר.

שנית, אומר דוקטור, לגבי מי שמקים או רוכש חברה ישראלית לאחר הגעתו, תחשוב מה ההבדל בין מי שביקש שנת הסתגלות לבין מי שלא ביקש אותה במקרה של מכירה עתידית של החברה ברווח גדול.

(בדקתי, ואכן ההבדל הוא גדול, אם מחשיבים עשר שנות פטור להבדל גדול).

דוקטור שוקל להפסיק להמליץ על הבחירה בשנת הסתגלות לכל מי שיגיע כבר בשנת 2025 כי יש סיכון שלא יגיע לו פטור מדיווח לפי החוק החדש.

"איך?", שאלתי. הרי רשום במפורש שהחוק החדש (ללא הפטור מדיווח) חל רק על מי שעולה או חוזר משנת 2026. וזו כנראה הייתה הכוונה, לנצל את שינוי החוק על מנת ליצור חלון הזדמנויות הכולל פטור מדיווח ו"Boost" של עלייה או חזרה בשל כך.

דוקטור חושש שמי שיעלה לישראל בשנת 2025 ויבחר בשנת הסתגלות, לא ייחשב תושב ישראל בשנה הראשונה. המשמעות היא שרק בשנת 2026 הוא ייחשב תושב ישראל לראשונה, ואז יהיה חייב בדיווח לפי החוק החדש.

זה לא נשמע לי הגיוני. הרי רק "יחיד מוטב" זכאי לבחור בשנת הסתגלות, והמעמד הזה שלו נקבע, גם אם לשבריר שנייה אחת, במועד ההגעה הראשון והמוחשי, ואז גם נקבע מה החוק שיחול עליו.

"נכון", אומר דוקטור, "אבל מרגע שנבחרה שנת הסתגלות, אותו רגע בזמן שבו הפך היחיד לתושב ישראל נעלם כאילו לא היה, אחרת לכאורה, עם סיום שנת ההסתגלות לא היה יכול לחזור ולהיות יחיד מוטב כי היה רק שנה אחת תושב חוץ".

משום מה היה נדמה לי שעניין הזה כבר נדון בעבר. חפרתי בחוזר 1/2011 (הקלות לאור תיקון 168 לפקודה המכונה "חוק העולים") וגיליתי שרשות  המסים עצמה הביעה את דעתה וקבעה כי המעמד של "יחיד מוטב" ייקבע פעם אחת עם ההגעה הראשונה לישראל ולא נבחן מחדש עם סיום שנת ההסתגלות. ניתנה אף דוגמא, לפיה מי שחזר בשנת 2009 אחרי שהיה תושב חוץ 5 שנים במסגרת הוראת השעה (בה וותק של 5 שנים בחו"ל הספיק לקבלת המעמד) ובחר בשנת הסתגלות, מעמדו לא ייבחן מחדש עם תום שנת ההסתגלות כאילו חזר לישראל אחרי 6 שנים בלבד, ואזי הוא אינו יחיד מוטב (הוראת השעה הסתיימה בשנת 2009).

דוקטור ניסה להתחמק וטען כי באותם מקרים שהודגמו השאלה הייתה אם היחיד בכלל מסווג כ"יחיד מוטב" לצורך חוק העולים, ובוויכוח הקטן שלנו אין מחלוקת כזו אלא רק האם חל החוק החדש או הישן.

חשבתי שזה טיעון קצת מקרטע, אבל אז הוא העלה נקודה מעניינת: הוא שמע שרשות המסים טוענת בתיקים שהיא דנה בהם, כי מי שעזב את ישראל בטרם חלפו 10 שנות ההטבה, וחוזר לאחר מכן, הוא ייבחן מחדש בהתאם לתקופת החוץ האחרונה בה שהה בחו"ל. גם לו עצמו היה תיק כזה- הלקוח שלו חזר לישראל לאחר 15 שנים ובטקס מכובד קיבל תעודת תושב חוזר ותיק. לאחר כשנתיים עזב את ישראל מסיבות אישיות וחזר למדינת מושבו הקודמת. כשלוש שנים לאחר מכן חזר שוב לישראל, לדבריו הפעם לתמיד. רשות המסים טענה אז כי יש לראות בו כמי שהיה תושב חוץ במשך 3 שנים בלבד, וזה לא מספיק בכדי לקבל הטבות, גם לא ליתרת התקופה המקורית. העמדה הזו נשענת על החלטת מיסוי 9001/20 וגם אם הדברים לא נאמרו שם מפורשות, אפשר להבין זאת "בין השורות".

הבנתי את ההקשר לוויכוח שלנו- אם במקרה שלו התעלמו מההיסטוריה של הלקוח (כמי שחזר כיחיד מוטב אחרי 15 שנים בחו"ל) וקבעו את מעמדו לפי הפעם האחרונה בה היה לתושב ישראל (אחרי שלוש שנים בחו"ל), אז גם בוויכוח הקטן שלנו יש לקבוע את מעמדו של יחיד מוטב במועד היותו לתושב ישראל בפעם האחרונה, לאחר סיום שנת ההסתגלות, אז באמת חל החוק החדש, ואין פטור מדיווח.

אז איך אפשר לעשות מהלימון לימונדה? חשבתי: אם באמת הבחירה בשנת הסתגלות מאיינת את מועד ההגעה הראשון ויש לבחון את היחיד המוטב בסוף שנת ההסתגלות, כאילו מעולם לא היה תושב ישראל (או לפחות לא בעשר שנים האחרונות ויותר), אז מיד עם סיום שנת ההסתגלות… למה לא לבחור בשנת הסתגלות, שוב? ואח"כ עוד פעם, ועוד פעם, כי אף פעם לא נמאס. הרי לא כתוב שאסור לבחור בשנת הסתגלות יותר מפעם אחת. וגם אם שנת ההסתגלות (או שנות ההסתגלות בעולם החדש) באה על חשבון תקופת ההטבות, לא נורא, כי תקופת שנות ההסתגלות תהיה ממילא ארוכה יותר, למי שניחן בהרבה סבלנות ואורך רוח.

בשורה התחתונה, נראה כי לא זו כוונת המחוקק כמובן, אבל מניסיוננו, טענות שונות מועלות חדשות לבקרים, חלקן יצירתיות מאד, ורצוי אולי להבהיר את הדברים מול רשות המסים בטרם בחירה בשנת הסתגלות. למשרדנו ניסיון עשיר בהתמודדות עם סוגיות מורכבות בנושאים אלו, לרבות בדרך של הסדרי מס עם רשות המסים. לפרטים נוספים אנא צרו קשר.

נכתב על ידי אייל סנדו