כזכור, ביום ה – 21/1/2021 פרסמה מזכירות ארגון ה OECD – מסמך הנחיות עדכני בנוגע להשפעת מגפת הקורונה על אמנות המס בהמשך למסמך ההנחיות שפרסם הארגון בחודש אפריל 2020.
מסמך ההנחיות הקודם והנוכחי עוסקים בסוגיות של שינוי תושבות של יחיד בשל שהייה מממושכת במדינה אחרת. כמובן שלכל מדינה עומדת הסמכות לקבוע את כלליה ולאמץ פרשנות שונה באשר לסוגיות המוצגות במסמך ההנחיות.
על אף שחלפו כשלוש שנים מפרוץ המגיפה, רשות המיסים בישראל טרם פרסמה את עמדתה בנוגע לסוגיות העולות בעקבות המגבלות הרבות המוטלות בשל מגפת הקורונה.
המונח "תושב ישראל" לעניין הביטוח הלאומי פורש בפסיקה עפ"י מבחן מרכז החיים הנקבע לפי מירב הזיקות (היבט אובייקטיבי סובייקטיבי), ובהקשר זה יש דמיון לבחינת מרכז החיים גם על פי הפסיקה במס הכנסה. יחד עם זאת, קיימים הבדלים (גם בפרקטיקה הנוהגת) בבחינת התושבות בין שני הגופים השונים.
לצד שתיקת רשות המיסים בנושא תושבות לעניין מס הכנסה, ביה"ד האזורי (ב"ל 51973-05-21) קיבל ביום 30.10.2022 בנושא תושבות לעניין בטוח לאומי את תביעתו של סמואל אדוארדו מינונד (להלן: המבוטח) וקבע כי חרף תקופות היעדרות ניכרות מישראל, יש להכיר בו כתושב ישראל.
עובדות המקרה בתמצית – בשנת 2010 "עשו" המבוטח וזוגתו עליה, בשנת 2011 קבלו תעודת עולה ורכשו דירה בת"א. משנת 2016 ואילך שהה המבוטח מעט ימים בישראל, כמפורט להלן.
בשנת 2016 שהה המבוטח בארץ רק 26% מימות השנה, בשנת 2017 – 31%, בשנת 2018 – 32%, בשנת 2019 – 20% ובשנת 2020 – 26%. הסיבות לכך, בשנים 2016 עד 2019, בשל בעיות בריאות של זוגתו (נפטרה בשנת 2016) ובנו שנפטר בחודש מרץ 2020, שניהם נפטרו בארה"ב וכן בשנת 2020 נעדר המבוטח מישראל בין היתר בשל מגבלות מגפת הקורונה.
בית הדין קבע, כי היעדרות מישראל לא רק מטעמי פרנסה אלא אף לצורכי לימודים, או אילוצים בריאותיים של מבוטח או בן משפחתו, יוגדרו כמטרות נוספות לשהייה מוגדרת וזמנית בחו"ל.
לצורך קביעת שהיה השוללת או אינה שוללת תושבות, בית הדין קובע, כי בתקופת הקורונה לא ניתן לבחון את התקופה במשקפיים של תקופה רגילה. על אף מגפת הקורונה והגבלות על הגעה לארץ, הגיע התובע לישראל ביום 19.6.20 ושהה כאן עד 19.8.20 ושוב הגיע ביום 30.11.20 ושהה בישראל עד 19.1.21. העובדה שהמבוטח שהה בישראל כ- 3 חודשים בשנת 2020 בשתי תקופות נפרדות מעידה לעמדת בית הדין על הקשר של התובע לישראל וקבע כי המבוטח הינו תושב ישראל לצרכי בטוח לאומי.
עוד קובע בית הדין, כי ספירה של ימים בארץ ובחו"ל היא אינדיקציה אחת בלבד ומהווה נתון יבש ללא לקיחת גורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים נוספים.
לסיכום, חוסר הודאות של הנישומים לגבי מעמדם המיסוי בשנים האחרונות לאור מגבלות התנועה בתקופת מגפת הקורונה מקבלת מענה מפסיקת בית הדין בנושא תושבות לעניין ביטוח לאומי בתקוה שרוח הדברים יאומצו גם לעניין תושבות מס הכנסה תוך מתן המשקל הראוי והמוגבל לימי שיהיה בתקופת הקורונה כפי שפסק בית הדין.