לא רבים המכירים את נבכי פקודת מס הכנסה ואת ארגז הכלים האגרסיבי העומד לצידה של רשות המיסים בבואה לגבות את המס אשר היא סבורה שעל הנישום לשלם.

מה קורה כאשר רשות המיסים מחליטה "להשתולל" על נישום? סקרנו פסק דין רלוונטי שלדעתנו כדאי לציבור לקוחותינו להכיר.

לאחרונה, ב-08/02/2024, ניתן פסק דין המאפשר הצצה למקרים בהם הרשות מפעילה סמכויות חריגות. המדובר בחברה (חברה א' לצורך הפשטות) אשר נערכה לה ביקורת ניכויים והוצאו לה שומות לפי מיטב השפיטה. בעל המניות (יחיד) העביר בשלב מסוים את מניותיו בחברה א' לידי חברה ב' (בהתאם לסעיף 104א לפקודת מס הכנסה- סעיף המאפשר לדחות את אירוע המס).

חברה א' חילקה דיבידנדים לבעל המניות היחיד ולחברה ב'. פקיד השומה טען כי חלוקת הדיבידנד כמוה כהעברת הנכסים, ופעולה זו תמנע את גביית המס מחברה א'. פקיד השומה בחר להפעיל את סעיף 119א לפקודת מס הכנסה.

סעיף זה מאפשר לפקיד השומה לגבות את חוב המס, תחת תנאים מסוימים, ממי שהועברו אליו הנכסים.

אחד התנאים להחלת סעיף 119א הינו שהחברה מעבירה את נכסיה ללא תמורה או בתמורה חלקית.

במקרה זה נשאלת השאלה האם חלוקת דיבידנד כמוה כ"העברת נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית". בית המשפט פסק כי לצורך פרשנות סעיף 119א לפקודה, חלוקת דיבידנד נמנית עם קבוצת הפעולות שהן העברת נכס ללא תמורה. כמו כן, בהקשר זה יש לראות כי חלוקת הדיבידנד למעשה מדללת את אמצעי החברה ובפועל מביאה להעדפת האינטרסים של בעלי המניות על פני אינטרס הציבור בגביית חוב המס המגיע למדינה. בית המשפט פסק כי פקיד השומה פעל כדין ובהתאם להוראות סעיף 119א.  

בפסק הדין נדונו עוד מספר סוגיות שקצרה היריעה מלהרחיב עליהן בידיעה זו, אך לדעתנו יש להביא לידיעת הציבור מקרים כגון מקרה זה- על מנת להזהיר ולהתריע מפני זחיחות יתרה של הציבור עת הוא מתנהל מול רשות המיסים.

בקשר לגביית מס במקרים מיוחדים יש לציין גם את סעיף 194 לפקודת מס הכנסה- המאפשר לפקיד השומה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול נכסים ותפיסתם.

שני הסעיפים כאמור מופעלים רק במקרים חריגים- והם נחשבים לאגרסיביים במיוחד. למשרדנו ניסיון רב בהתנהלות מול רשות המיסים. המלצתנו הינה לערב מומחה מס בשלבים מוקדמים על מנת לחסוך עוגמת נפש. בסופו של דבר- תכנון זהיר והתנהלות נכונה מול רשות המיסים הייתה יכולה למנוע תוצאה זו.