לאחר פרסום הטיוטה בתחילת חודש דצמבר 2023 לנוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר (הנוהל), בשעה טובה וביום האחרון של שנת 2023 יצא לעולם הנוהל החדש.
נסקור בקצרה את תוכן הנוהל (למעט סעיפים ברורים מאליהם- כגון התחייבות הנישום לשלם את המס גם אילו הנוהל לא יאושר) וכן נחווה את דעתנו על נקודות האור ונקודות… החושך.
כידוע למתעסקים בתחום, קיים פער משמעותי בין הרצון של מס הכנסה לגבות מיסים על הכנסות מקריפטו, לבין היכולת של אותם הנישומים לממן את המס באמצעות אותו הון קריפטו, תודות לסירוב הכמעט מוחלט של הבנקים "לגעת" בכספים שמקורם בקריפטו.
מטרת הנוהל היא לאפשר את קבלת וגביית כספי המיסים הנובעים מפעולות של נישומים במטבעות וירטואליים. החשש כמובן הוא הלבנת הון.
תנאים:
- הנישום הוא יחיד.
- יש להוכיח כי לפחות בנק אחד סירב לקבל כספים שמקורם מקריפטו.
- יש למסור פירוט מלא ונכון לגבי פעילותו ורווחיו של הנישום.
- הנוהל יחול על שומה עצמית, הסכם שומה ושומה לפי מיטב השפיטה.
- מובהר כי גם אם ייחתם הסכם שומה, אין בזה כדי להשפיע על קיומו של הליך פלילי לפי פקודת מס הכנסה או הליך אחר.
- הכסף יועבר מחשבון בנק זר על שמו של הנישום, או לחילופין חשבון בנק זר של זירת מסחר/ בית השקעות/ נותן שירותים פיננסיים, שניתן לקשור אותה לנישום.
- יש לצרף נספח במסגרתו ייתן הנישום את הסכמתו לתנאים הבאים:
א. בדיקת פרטי זיהוי הנישום.
ב. הרשות לא תהווה צינור לקבלת כספים אצל הנישום- סכום המס ששולם במסגרת הנוהל לא יוחזר לנישום במידה וייווצרו החזרים ולא יהיה ניתן לקזזו מול הכנסה אחרת.
ג. וויתור ללא חזרה על סודיות מוחלטת מכוח סעיף 231 לפקודת מס הכנסה כך שהרשות תוכל להעביר מידע לגורמים הבאים: הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל ובנק ישראל. - הנישום יצהיר ויספק הוכחות עבור:
א. חוקיותם של מקור הכספים מהם נבעה הכנסתו.
ב. נתיב המטבע הווירטואלי- תנועות שבוצעו.
ג. הפקדת התמורה ממכירת קריפטו אצל נותן שירותים פיננסיים (בתנאי שהוא מפוקח במדינה כלשהי ואינו נמצא במדינה בסיכון כגון מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, ארה"ב וכו').
ד. פרטים לגבי פרטי החשבון הזר.
ה. העברת הכספים לישראל תהיה בגין מימוש מטבעות וירטואליים נפוצים שניתן לבצע ביקורת לנתיב המטבע. - תיערך בדיקה כי הנישום אינו מופיע ברשימת הסנקציות של האיחוד האירופי, OFAC, משרד הביטחון ופרסומי מטה הסנקציות במשרד האוצר.
- פקיד השומה יעביר את המידע לסמנכ"ל חקירות של רשות המיסים לבדיקות נוספות האם:
א. קיים מידע לגבי כך שמקור הכספים הוא בפעילות בלתי חוקית.
ב. יש חשדות או הליכים פליליים בעבירות מס מהותיות (לרבות תשלומי כופר ב-10 שנים שקדמו למועד הבדיקה).
ג. קיימים מחדלים של אי הגשת דוחות או הצהרת הון לרשות המיסים. - סכום ההפקדה חייב להיות תואם לסכום המס.
- הנוהל ייכנס לתוקפו מיום 01/01/2024 ולמשך 6 חודשים.
בעוד כי מדובר בבשורה לנישומים שהרוויחו מהשקעתם בקריפטו וכעת רוצים לשלם מס מאותם הרווחים, יש לציין את הנקודות היותר בעייתיות.
ראשית- לא ברור החסם בדמות איסור על קבלת החזר מס או אף קיזוזו כנגד מס החל על הכנסות אחרות. אם נתיב ההון נבחן לעומק ורשות המיסים שוכנעה כי הטרנזקציות ומקורן תקינות וכי אין מדובר בהלבנת הון, מדוע לא יותר לנישום לקזז את המס ששולם כנגד מס על הכנסות אחרות? או אם למשל נמצאה טעות ונוצר לנישום תשלום מס עודף, מדוע לא יקבל את ההחזר אליו? שהרי הנישום עבר דרך חתחתים כדי להניח את דעתה של הרשות בדבר תקינות וחוקיות הפעולות שבוצעו בקריפטו.
שנית- מדוע להותיר את הנישומים "תלויים באוויר" מבחינת האפשרות לקיומו של הליך פלילי ולא לשלב את הנוהל למשל עם הסדר גילוי מרצון לאלו שלא דיווחו בעבר על הכנסותיהם (לעיתים דווקא בגלל החשש שלא יוכלו "להנזיל" את כספי הקריפטו לחשבון הבנק שלהם)? הרי המידע מועבר ונבחן על ידי סמנכ"ל חקירות, ואם חוקיות הפעולות בהקשר של עבירות מהותיות או הלבנת הון נבחנו על ידו, מדוע יישאר הנישום שעבר בהצלחה את כל שלבי הנוהל באי וודאות.
שלישית- וויתור ללא חזרה על סודיות לפי סעיף 231. לא הרבה יודעים זאת, אבל במהלך ביקורת שוטפת רשות המיסים לא יכולה פשוט לחלוק מידע עם המשטרה, לצורך העניין. בסופו של דבר זה אפשרי- אך מדובר בהליך שלוקח זמן וצריכה להיות לו הצדקה ראויה. במסגרת הנוהל, הנישום נאלץ לוותר על הפרטיות שלו בהמון מובנים. באופן פרדוקסלי- פרטיות היא אחת הסיבות היותר משמעותיות שרבים מהמשקיעים בקריפטו נכנסו לשוק זה מלכתחילה.
רביעית- העברת כספים שמקורם במימוש מטבעות דיגיטליים נפוצים. כיצד ייקבע אילו מטבעות דיגיטליים נחשבים לנפוצים ומי ייקבע זאת? האם הרשימה תיקבע על פי 10 "הגדולים" לשנת 2023? אולי 2022? לפי איזה זירת מסחר? סולנה נחשב מטבע דיגיטלי נפוץ? מה יעשה אותו הנישום שמה לעשות, השקיע במטבע שמבחינת קהילת הקריפטו הוא מטבע מקובל ולגיטימי, וניתן להציג לגביו נתיב ביקורת מלא, אבל רשות המיסים לא חושבת שמדובר במטבע דיגיטלי נפוץ? מהם הקריטריונים? אולי נכון שרשות המיסים תפרסם (ותעדכן מעת לעת) רשימת מטבעות "נפוצים" אשר זכאים להיכלל בנוהל.
חמישית- האם חצי שנה הינה בגדר תקופת זמן מספקת לבדיקת הנוהל? האם הרשות תצליח להשלים תוך שישה חודשים את כל הבדיקות שהיא מציינת בנוהל? אנו מציינים זאת לאור משבר כוח האדם החמור ברשות המיסים. האם בתום התקופה הנקובה בנוהל יחדלו לטפל בכל הבקשות? או שימשיכו לטפל בבקשות שהוגשו עד תום התקופה?
שישית- קיימת חוסר וודאות רבה מצד הנישומים. בסופו של יום נישום עלול להיכנס לנוהל, לחתום ולהצהיר, ולהיות מסורב בגלל סיבה כזו או אחרת (למשל- אי עמידה בתנאי "מטבע וירטואלי נפוץ", נותן השירותים הפיננסיים נמצא במדינה בסיכון וכן הלאה). בין היתר, אולי כדאי לפרסם רשימה בדבר אילו מדינות נחשבות בסיכון ואילו מדינות נחשבות לא בסיכון. נזכיר כי במסגרת הליכי גילוי מרצון בעבר, נקבע כי במידה והנישום אינו זכאי להיכנס בשערי ההליך לא תעשה רשות המסים שימוש במידע לצורכי הוצאת שומות- מדוע לא ליישם זאת גם בנוהל זה?
לסיכום, ברכות לרשות המיסים על הניסיון ועל היוזמה, ויש לקוות שהבשורה אכן תהיה משמעותית לנישומים הרבים שנתקלים בבעיה הנפוצה- כיצד לשלם את המס הנובע מרווחי הקריפטו. נקווה כי רשות המסים תנחה את העוסקים במלאכה ואמונים על יישום הנוהל להיות מעט ליבראליים ולשאוף לאשר בקשות רבות ככל שניתן, כידוע- הדבר יכול להוות מקור הכנסה משמעותי הנדרש למדינה במיוחד בימים אלו.
למשרדנו ניסיון רב בליווי לקוחות המעוניינים לדווח על רווחים מקריפטו, גם לקוחות אשר שכחו לדווח במשך זמן רב.
נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג
