ביום 09/06/2024 פורסמה החלטת מיסוי 5711/24 אשר עוסקת בניכוי מס במקור בעת מכירת נכסים דיגיטליים. ההחלטה מתייחסת לחברה העוסקת במסחר והמרת נכסים דיגיטליים של ביטקוין ואתריום. החברה פועלת ב"מעגל סגור" כך שהיא זאת שרוכשת עבור לקוחותיה את הנכסים הדיגיטליים, היא זו שתחזיק את הנכסים עבור לקוחותיה והיא זו שתמכור את הנכסים הדיגיטליים של לקוחותיה עת ירצו לממשם. אופן פעולה זה מאפשר לחברה לדעת את המחיר המדויק של הנכס הנרכש והנמכר ובכך מאפשר ניכוי מס במקור באופן מדויק.

הסדר המס ותנאיו קובעים כי העברת "פיאט" מהחברה לזירות המסחר לצורך רכישת נכסים דיגיטליים עבור לקוחותיה תהיה פטורה מניכוי מס במקור.

בנוסף, המרת נכס דיגיטלי אחד בנכס דיגיטלי אחר מהווה מכירה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה וכן נקבע כי החברה תנכה מס במקור מרווח ההון הריאלי לפי הסעיפים הרלוונטיים בפקודה (בשיעור מס של 25% ליחיד ובשיעור של מס חברות עבור חברה), אלא אם כן הלקוח ימציא אישור על פטור מניכוי מס במקור או אישור על ניכוי מופחת.

במידה ומסיבה כלשהי, לא תהיה לחברה האפשרות להתחקות אחר הנתונים לצורך חישוב רווח ההון, תנכה החברה מס במקור בהתאם להוראות מס הכנסה והתקנות מכוחה (הנחתנו כי הכוונה לשיעור של 20% או 30% מהתמורה, לפי העניין, בהתאם לתקנות שירותים ונכסים).

בהחלטות המיסוי נקבע באופן קטגורי כי שיטת חישוב רווח ההון עבור לקוח מסוים תערך לפי שיטת "נכנס ראשון, יוצא ראשון" (FIFO). בעוד כי ידוע שגישת רשות המסים  הינה לחשב רווח הון לפי שיטת FIFO, לדעתנו קביעה זו אינה ראויה. הרי תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה מדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג-2002, קובעות בסעיף 5 כי בעוד שברירת המחדל בחישוב רווח הון בניירות ערך זהים הינה אכן FIFO, לנישום קיימת הזכות לחישוב אחר כל עוד יכול להוכיח לפקיד השומה את יום הרכישה והמחיר המקורי של נייר ערך מסוים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתחום הקריפטו, שבו כל העסקאות מתועדות על גבי הבלוקצ'יין וניתן בנקל לייצר הפרדה בין כתובות שונות על מנת להיטיב עם הלקוחות לגבי אופן חישוב רווח ההון, ההתעקשות על שיטת חישוב זו אינה נהירה לנו.

 יש לציין כי ההחלטה הינה לעניין ניכוי מס במקור בלבד ואינה סופית. ייתכן שבעת עריכת שומה הרווחים ימוסו באופן אחר. למשל, בהחלט ייתכן שהמס שינוכה במקור עבור אדם פרטי יהיה לפי שיעור מס של 25% אך פקיד השומה יסווג את ההכנסות כעסקיות לאחר שערך ביקורת בתיק ומצא ממצאים המעידים על אלמנטים עסקיים בפעילות הנישום. כך גם יוכל הנישום לטעון במסגרת הדוח שיגיש כי החישוב אינו מבוסס על שיטת FIFO.

בנוסף, עולה השאלה ממה ינוכה המס במקור בעת המרת מטבע במטבע, שכן אין פיאט בעסקה שכזו. האם החברה תצטרך למכור חלק מהנכסים הדיגיטליים של לקוחותיה על מנת ל"ממן" את ניכוי המס במקור? האם הכסף יגיע ממזומן שנמצא בחשבון הלקוח? הנחתנו היא כי עניין זה יוסדר בין הלקוח לבין החברה ברמה המסחרית.

בדומה לסעיף 9 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית), תשס"ג-2002, היינו מצפים כי גם במקרה של עסקאות קריפטו, תהיה החברה החייבת בניכוי רשאית להביא בחשבון הפסדי הון שנוצרו באותה שנה בחשבון הלקוח, ואולם אין כל התייחסות לכך בהחלטה עצמה.

לסיכום, היה עדיף אילו רשות המסים הייתה מפרסמת קצת יותר פרטים לגבי החלטת המיסוי על מנת שהציבור הרחב יוכל לגזור משמעויות לגבי האופן בו השקעותיו בקריפטו בישראל ינוהלו הלכה למעשה. אנו מניחים שעד סוף השנה הסוגיות שהעלנו יקבלו ביטוי מעשי וקהל המשקיעים יכול לגלות מהן משמעויות הנסתרות של החלטת מיסוי זו.

נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג