לאחרונה משרדנו נתקל בסוגיה בת כעשרים שנה, שמקורה בתיקון 132, והינה כדלקמן:

לנישום הפסד הון בסך 2 מיליוני ₪ ורווח הון ריאלי בסך 10 מיליוני ₪. מקור רווח ההון הינו ממכירת נכס (שאינו ני"ע הרשום למסחר בבורסה) אשר נרכש לפני המועד הקובע. משכך, ובהתאם להגדרות שבסעיף 88 רווח ההון הריאלי מתחלק ל- 3 באופן הבא:

חלק ראשון – הרווח הראלי מוכפל בתקופה מיום הרכישה ועד המועד הקובע (31.12.2002), חלקי התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה, על חלק זה יחול מס שולי.

חלק שני – הרווח הראלי מוכפל בתקופה מהמועד הקובע (1.1.2003) ועד מועד השינוי (31.12.2011), חלקי התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה. על חלק זה יחול מס של 20%/25%.

חלק שלישי – רווח ההון מוכפל בתקופה ממועד השינוי (1.1.2012) ועד יום המכירה, חלקי התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה. על חלק זה יחול מס 25%/30%.

בעוד הנישום בחר לקזז את הפסד ההון בסך 2 מיליוני ₪ מול רווח הון הריאלי של התקופה הראשונה, פ"ש בחר שלא לקבל זאת ולבקש שיקזז את הפסד ההון בסך 2 מיליוני ₪ באופן יחסי לכלל התקופות.

לדעתנו יש מקום לקבלת גישת הנישום בין השאר משום ש:

סעיף 92 לפקודה מאפשר לקזז הפסד הון כנגד רווח ההון הריאלי, ואין חולק כי התקופה הראשונה מבטאת חלק מרווח ההון הריאלי.

בפסקי דין רבים בדבר קיזוז הפסדים, גישת בתי המשפט הינה על דרך ההקלה.

נכתב על ידי בועז כהן