לאחרונה פרסמה רשות המיסים רשימה של עמדות חייבות בדיווח לשנת 2022. בידיעת מס זו נסקור את אחת העמדות בתחום המיסוי הבינלאומי.

עמדה מספר 111/2022 מתייחסת להכנסות פטורות בחברה זרה, בעת בחינת עמידתה בהגדרת "חברה נשלטת זרה" ובעת חישוב ה"רווחים שלא שולמו". העמדה קובעת כי בעת בחינת עמידתו של חבר בני אדם בהגדרת "חברה נשלטת זרה" כאמור בסעיף 75ב(א)(1)(ב) לפקודה, וכן בעת חישוב ה"רווחים שלא שולמו" כהגדרת המונח בסעיף 75ב(א)(12), יש לכלול בחישוב סכום ההכנסה, סכום הרווחים וסכום ההכנסה הפסיבית כאמור בסעיף 75ב1(ב) ו- (ג) גם את כלל ההכנסות הפסיביות הפטורות ממס לרבות אך לא רק, הכנסות שמקורן בריבית, שכירות, תמלוגים וכיוצ"ב ולא רק הכנסות פטורות מדיבידנד או מרווח הון כאמור בסעיף 75ב1(ג)(1).

במה הדברים אמורים?

כידוע, סעיף 75ב הדן באופן המיסוי של בעל שליטה תושב ישראלי בחברה נשלטת זרה (חנ"ז) קובע כי בתום כל שנת מס יראו את רווחי החברה שלא שולמו כמחולקים לבעל השליטה ולפיכך, יתחייב בגינם במס כדיבידנד. העמדה דנה בשני תתי סעיפים:

סעיף 75ב(א)(1) מונה את התנאים לקיומה של חנ"ז. התנאי השני הנדרש לסיווגה של חברה זרה כחנ"ז, הקבוע בסעיף 75ב(א)(1)(ב), הוא שרוב הכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית או שרוב רווחיה נובעים מהכנסה פסיבית.

סעיף 75ב(א)(12) מגדיר את המונח "רווחים שלא שולמו", הם אותם רווחים פסיביים אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה, שרואים אותם כאילו חולקו כדיבידנד לבעל המניות הישראלי.

לעניין זה, כך נקבע בסיפא לשני הסעיפים הנ"ל, יחושבו סכום ההכנסה, סכום הרווחים וסכום ההכנסה הפסיבית, כאמור בסעיף 75ב1(ב) ו-(ג); הסעיף האחרון מבחין בין חישוב סכומי ההכנסה וכו' כשהחברה הזרה היא תושבת מדינה גומלת (מדינת אמנה), או אז יחולו דיני המס בישראל, לבין חישוב הסכומים כשהחברה הזרה היא תושבת מדינה גומלת (מדינת אמנה), או אז יחולו דיני המס במדינה הזרה, לבין חישוב הסכומים כשהחברה הזרה היא תושבת מדינה שאינה גומלת, או אז יחולו דיני המס בישראל. שם נקבע במפורש שיש לכלול בסכומים גם דיבידנד או רווח הון, אף אם הם פטורים ממס או שאינם הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה. אין כל התייחסות בסעיף להכנסות אחרות מלבד דיבידנדים ורווחי הון.

נדגים את משמעות העמדה:  יחיד תושב ישראל הינו בעל שליטה בחברה תושבת סינגפור (מדינה גומלת), שלה הכנסות מעסק בסינגפור בסך 150$ עליהן שולמו 16% מס בסינגפור, רווחי הון בסינגפור בסך 100$ עליהם שולמו גם כן 16% מס בסינגפור, וכן הכנסות מריבית בסך 100$, שאינן חייבות במס בסינגפור.

על פי העמדה, החברה היא חברה נשלטת זרה שכן מרבית הכנסותיה הן פסיביות (200 מתוך 350), וכן המס ששולם על ההכנסות הפסיביות הוא 8% בלבד (16/200). לפיכך, יראו את סך הריבית ורווח ההון כרווחים שלא שולמו, קרי דיבידנד רעיוני בגובה 184$ (לאחר ניכוי המס ששולם בסינגפור).

על פי לשון החוק – החברה אינה חברה נשלטת זרה, שכן רק 100$ מתוך 250$ מהוות הכנסות פאסיביות, וכן משום שהמס ששולם על ההכנסות הפסיביות (רווח ההון בלבד) עולה על 15%.

לדעתנו, כפי שאף נמסר מטעם הלשכות לרשות המיסים טרם פרסום הנוסח הסופי של העמדות לשנת 2022, עמדה זו אינה מוצדקת, שכן לשון החוק ברורה ומדובר בחריגה מסמכות.

החוק תוקן במפורש כדי לכלול הכנסות מסוימות של חברה תושבת מדינת אמנה, אף אם הן פטורות ממס או שאינן בבסיס המס, אלא שהמחוקק בחר להחזיר לבסיס המס רק דיבידנד ורווח הון, משמע כי שאר ההכנסות הפסיביות לא מצריכות התאמה.

אם וככל שרשות המיסים סוברת כי הפרשנות לסעיף רחבה הרבה יותר מהלשון המפורשת שלו, תואיל ותנסה לשכנע את המחוקק לתקן את הוראות סעיף 75ב1(ג)(1).

נכתב על ידי גדי אלימי