לאחרונה עולות כותרות הקשורות למעורבותם של ישראליים באתרי הימורים ובעיקרם אתר ההימורים הפופולארי Polymarket. אחד הפרסומים החמים נוגע ל"הימור" של שני אנשי כוחות ביטחון אשר ביצעו הימור בקשר עם עיתויה של פעולה צבאית מתוך מידע פנימי, ובכך בצעו לכאורה גם עבירה פלילית בעצם ההימור. ובימים האחרונים הימורים על תקיפה אפשרית באיראן הפכה לאחד ההימורים החמים בפלטפורמה. נושא זה סבוך ומרתק בפני עצמו, אך המורכבות לא פוסחת גם על שאלות המיסוי הכרוכות בו.

מהי המסגרת הנורמטיבית בישראל ביחס למיסוי הימורים?

עד שנת 2003, הכנסות מהימורים נחשבו בישראל כ"מתת שמיים" ללא מקור חוקי ולכן היו פטורות ממס. ואולם באותה שנה הוכנס סעיף 2א לפקודת מס הכנסה, הממסה, בין היתר, רווח מהימורים.

לא תמיד כל סכום ההימור יהיה חייב במס. תקנות שהותקנו לפי סעיף 9(28) לפקודה קובעות פטור עד לתקרה של כ- 34 אלף ₪ להימור.

בדומה לפטור המוכר להשכרת דירת מגורים בישראל, הוא הולך וקטן באופן ליניארי ככל שסכום הזכייה חורג מהתקרה. אדם שזכה למשל בסכום של 48 אלף ₪, חרג למעשה ב- 14 אלף ₪ מתקרת הפטור, וזהו בדיוק הסכום אשר יפחת מהפטור כך שהוא יעמוד על 20 א' ₪ בלבד, לפיכך החלק החייב במס יהא 28 אלף ₪.

מי שהבין את המתימטיקה, כבר הפנים שזכייה של פי שניים מתקרת הפטור אומרת שאין כלל פטור, וכל סכום הזכייה חייב במס.

בהמשך, סעיף 124ב לפקודה קובע שיעור מס מיוחד להכנסות מסוג זה- כיום 35%, בעבר 25%. סעיף זה גם מונע כל פטור (למעט זה הניתן לגבי זכייה בהימור), ניכוי הוצאה, זיכוי או קיזוז הפסד! כלומר- אדם שזכה בהימור ישלם מס מלא על כל סכום הזכייה (למעט הפטור, אם קיים). שלילת הפטור מעלה תהיות נוספות, האם יישלל גם הפטור המגיע לנכה? לעולה חדש? אך לא נעסוק בזה כאן.

מעבר לשיעור המס הזה, קיים כידוע מס יסף בשיעור של 3% למי שהכנסותיו מכל המקורות עלו על תקרה מסוימת- כיום כ- 720 אלף ₪. בנוסף- החל משנת 2025- ישנו מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסות ממקור הוני העולות על סכום של אותה תקרה בת 720 אלף ₪. מאחר והכנסה ממקור הוני מוגדרת ככל הכנסה שאינה הכנסה מעסק או מעבודה- אז גם הכנסה מהימורים נחשבת כהכנסה ממקור הוני לעניין זה. כך- בנסיבות מסוימות שיעור המס על זכייה בהימור עשויה להגיע ל- 40%!

האם הפטור ניתן לכל סוג של הימורים?

לא כל סוג של הימור יהיה פטור. התקנות קובעות מפורשות כי הפטור יחול על רווח בהימור שנעשה "במסגרת חוקית". חוזר מס הכנסה 17/2004 העוסק בנושא לא מרחיב בעניין זה, אבל אפשר להניח שמי שיבצע הימורים בישראל שלא במסגרת ההסדרים החוקיים המוכרים (טוטו, לוטו, פיס וכיו"ב), לא ייהנה מהפטור הנכסף.

מה אם ההימור עצמו נעשה תוך ביצוע עבירה? למשל, באותו מקרה בו מואשמים שני חיילים אשר ניצלו מידע פנים על מנת להמר ב- Polymarket על עיתויה של פעולה צבאית. לכאורה, כל עוד השימוש או השתתפות בפלטפורמה כלשהי היא חוקית (וכלל לא בטוח שזה המצב בעניין Polymarket ופלטפורמות הימורים דומות) הזוכה לכאורה זכאי לפטור גם אם נעברה עבירה תוך כדי ביצוע ההימור, כי ההימור נעשה במסגרת חוקית. אבל כמובן שתיתכנה טענות אחרות בהקשר זה, בין היתר, לאור הוראות החוק הפסיקה ועמדת הרשות בכל הנוגע לניכוי הוצאות שנתינתן מהווה עבירה.

ובכלל, שאלה קצת פילוסופית שעולה- כאשר אדם משתמש במידע פנים, האם מדובר עדיין בהימור?

האם הפטור ניתן לכל מהמר באשר הוא? הימורים vs עסק

סעיף 2א המסדיר את המיסוי על הימורים נסוג בפני מצב בו מתברר שההימור אינו הימור אלא הכנסה עסקית לכל דבר ועניין. במה דברים אמורים?

ביהמ"ש המחוזי דן לפני מספר שנים במקרה של שחקן פוקר מקצועי (פ"ד בעניין רפי אמית), כזה שממש "עושה כסף" לאורך זמן ובעקביות ממשחקי פוקר, טורנירים וכיו"ב. בניתוחו את פרטי המקרה ואת אופי המשחק, לפיהם שחקן פוקר מקצועי אינו נשען על טוב ליבה של אלת המזל בלבד, אלא מנצל את חוכמתו, ניסיונו ויכולת הניתוח שלו בעת המשחק, והכול בשים לב לתדירות שבה נהג לשחק, סכומי הכסף המשמעותיים והעובדה שזה היה כמעט עיסוקו היחיד- הגיע ביהמ"ש למסקנה כי מדובר בהכנסות מעסק ולא בהימורים.

דווקא במקרה אחר (פ"ד בעניין דן טרוק), קבע אותו בית משפט ואותו שופט, כי השתתפותו של יחיד במרוצי אופנועים לא הגיעה לכדי עסק, אלא יותר שימשה כתחביב, בשל היעדר פוטנציאל כלכלי להשתכרות מנקודת ראותו של המשתתף, זאת למרות היבטים המצביעים על קיומו של מנגנון עסקי- כגון עלויות תחזוקה רבות, נסיעות לחו"ל, משטר אימונים קפדני וכו'. יכול להיות שהמסקנה במקרה זה הייתה כפי שהייתה בשל כך שהערעור נסב על רצונו של המערער לנכות הוצאות רבות כהוצאות עסקיות, ומי יודע מה הייתה התוצאה אילו מדובר היה בהכנסה משמעותית אשר התקבלה באותן תחרויות.

ההבדל בסיווג בין שני המסלולים הוא אקוטי. אם מדובר בהימור או בתחרות נושאת פרסים, עלות ההימור או הוצאות במסגרת אותה פעילות "תחביבית" אינן מותרות בניכוי והזכייה, אם תתקבל, תהיה חייבת בשיעור של 35% (לפני מס יסף). מנגד, אם מדובר בהכנסות המגיעות לכדי עסק או משלח יד, אזי כל ההוצאות שבדרך, לרבות עלות ההימור ("מחיר הטופס") תהינה מותרות בניכוי לצורכי מס ומנגד- הזכייה עצמה, אם תתקבל, תהיה חייבת בשיעור מס שולי. מעבר לכך- אם ינבעו הפסדים עקב ריבוי הוצאות או עלויות והיעדר זכיות מספיקות (מה שקורה במרבית המקרים אצל מהמרים), אותו הפסד יוכל להיות מקוזז באותה שנה כנגד כל מקור- כן, גם כנגד משכורת! אפשר רק להעריך כי ככל ששיעור המס על הכנסות מהימורים יעלה (וכבר היום הוא מגיע לעד 40%) תגבר הנטייה אצל מהמרים לנסות ולסווג את ההכנסות כהכנסות עסקיות.

האבחנה בין שני הסיווגים מעלה כאמור את השאלה בדבר אפשרות ניכוי הוצאות לרבות "עלות הטופס", ופה יכולה להיות תקלה אמיתית. נראה שהוראות החוק מתייחסות יותר לפעילות של הגרלות או מילוי כרטיסים וטפסי הימורים ופחות להימורים מורכבים יותר כמו בפלטפורמת חיזוי סטייל Polymarket. ואכן, במקרה של זכייה בלוטו למשל, בד"כ עלות הטופס תהיה זניחה ולפיכך אי התרת העלות שלו לא תעיב על מצב רוחו של הזוכה, הגם שבזבז הרבה כספים עוד קודם לכן עד שזכה. במקרה של הימור ב- Polymarket, יכול להיות מצב אבסורדי- נניח שאדם הימר "על בטוח" ב- 10,000 דולר על אירוע מסוים, וזכה ב- 12,000 דולר. אם עלות ההימור לא תותר לו בניכוי הרי שיידרש לשלם 35% (לפחות) על הזכייה ובסה"כ 4,200 דולר, כאשר הרווח שלו הוא רק 2,000 דולר. סוגיית המיסוי על הברוטו או על הנטו הופכת למשהו הרבה יותר כבד מ"מסים".

ספרים, ניהלת?

הדילמה (של הנישום או של פקיד השומה, תלוי בפוזיציה) שבבחירה בין הכנסה מהימורים לבין הכנסה עסקית, מייצרת סוגיות נוספות- למשל: האם נדרש לנהל ספרים? באותו מקרה של שחקן הפוקר פקיד השומה דרש להגדיל את נטל המס על הנישום בהאשימו באי ניהול ספרים של עסק כפי הנדרש בהוראות החוק. באותו מקרה, בשל כך שהדברים התבררו בדיעבד ובזמן אמת הנישום לא היה מודע שהוא מקיים עסק לכל דבר, דחה השופט את טענת רשות המסים.

כמה פעמים מותר לאדם "להשתמש" בפטור?

הפטור הניתן על פי התקנות המוזכרות הוא פר הימור, ולפי לשון התקנות- הימור ששולבו בו כמה ניחושים או כמה הימורים שנעשו בטופס אחד. זה אומר, שיחיד אשר נוהג להמר מספר רב של פעמים, כל עוד אינו מוגדר כבעל הכנסה עסקית מהימורים, יוכל ליהנות מאותו פטור על כל הימור בנפרד, ולא קיימת למשל בחוק תקרה שנתית מצטברת להכנסה מסוג זה, כך שהשמיים הם הגבול.

ועדיין, בתי המשפט בישראל חסמו את האפשרות לעשות שימוש לרעה באותו מונח של הימור אחד, ובצדק. כך למשל באחד מפסקי הדין (פ"ד בעניין מאיר עמור) דובר על מי שמילא מספר רב של טפסי Winner זהים, כאשר סכום הזכייה הצפוי בכל טופס בנפרד היה נמוך מתקרת הפטור, תוך שהוא טוען שהתקנות קובעות שכל טופס מהווה הימור. במקרה זה, לאור הנסיבות, הפטור נשלל.

כך גם ב- Polymarket, סכום הזכייה הפוטנציאלי ידוע בכל הימור (ברגע ההימור), ואם מישהו יהמר עשר פעמים על הימור מסוים, זה ייחשב ככל הנראה כהימור אחד לעניין הפטור (אם בכלל מדובר במסגרת חוקית ומגיע פטור). לעומת זאת, אדם אשר מעביר לילה בקזינו בלאס וגאס, גם אם יישב על אותו שולחן פוקר, כל סיבוב ייחשב כהימור נפרד, וכך אם יתמזל מזלו, יוכל להרוויח סכומי עתק פטורים ממס!

האם הימור ב- Polymarket נחשב בכלל להימור או למכשיר פיננסי?

אמנם, סכום הזכייה ידוע מראש ברגע ההימור (שקלול של סכום ההימור ויחס הזכייה) והוא בינארי- או שזוכים או שמפסידים. יחד עם זאת, בניגוד להימור רגיל, אין חובה לחכות לסוף האירוע. אם אדם קונה ב-50% והסיכוי עלה ל-80%, ניתן למכור את הפוזיציה ("המניות") באותו רגע ברווח של 30% ולצאת מהמשחק. במובן הזה, הימור ב- Polymarket אינו שונה כ"כ מהשקעה במטבעות קריפטו, ובמיוחד בשבועות האחרונים.

גם במקרה זה ההבדל בסיווג בין שני המסלולים הוא אקוטי. אם מדובר בהימור, עלות ההימור לכאורה אינה מותרת בניכוי והזכייה תמוסה בשיעור של 35% (לפני מס יסף). מנגד, אם מדובר במכשיר פיננסי הוני, אזי הזכייה תמוסה בשיעור של 25% בלבד וכמובן שעלות ההימור ("מחיר הטופס") תקוזז מסכום הזכייה. יתרה מכך, במקרה של הפסדים, הסכומים נטו שהושקעו ייחשבו להפסדי הון ויוכלו להיות מקוזזים כנגד רווחי הון אחרים- אפילו כנגד שבח ממכירת דירה.

ואם האבחנה בין הימור לבין השקעה הוא עיתוי המימוש, כל אחד יעשה את החושבים בעצמו ויגיע כנראה למסקנה שעדיף לממש לפני שעת ה- "ש".

מסובך? בואו נשלב גם קריפטו

פלטפורמת החיזוי Polymarket פועלת על רשת Polygon ("היושבת" על רשת את'ריום) והשימוש בה ככלל נעשה באמצעות דולרים דיגיטליים (USDC), כך שמרבית המהמרים משתמשים בכספי הקריפטו שלהם כדי להיכנס למשחק, ופה המורכבות נעשית אפילו גדולה יותר, כשהכוונה כמובן לחשיפות מיסוי נוספות.

לגישת רשות המסים, כידוע, מטבע קריפטו, כדוגמת ביטקוין, הוא נכס. המשמעות היא שכל טרנזקציה המשלבת את העברת המטבע בתמורה לנכס, שירות או שימוש אחר, תיחשב כמכירת אותו מטבע שניתן, וממנו עשוי לנבוע רווח הון או הפסד הון.

כשאדם מהמר תוך שימוש בביטקוין למשל, מעבר לשאלת המיסוי על ההימור עצמו (עסק או לא, ברוטו או נטו, וכו'), ישנה חשיפה משמעותית למיסוי עליית הערך של המטבע ששימש להימור.

ונסביר- נניח שיש לאדון פולי חלקיק ביטקוין שנרכש ב- 100 דולר ושווה היום 10,000 דולר, והוא מהמר איתו על משחק מסוים ב- Polymarket.

אם פולי הפסיד את כספי ההימור, תיתכנה שתי גישות אפשריות: האחת, הפסד הון של 100 דולר, זאת משום שיצא מרשותו נכס שעלותו 100 דולר והתמורה בגינו הייתה 0. לעומת זאת, רשות המסים עשויה לטעון שעצם ההימור הוא שימוש באותו ביטקוין, ושוויו של השימוש (ההימור) הוא 10,000 דולר. במקרה כזה נוצר רווח הון של 9,900 דולר שעליו יש לשלם מס רווח הון, ולאחר מכן יש הפסד בהימור של 10,000 דולר, הפסד אשר כידוע- "הולך לפח".

ואם שפר על פולי מזלו (או אולי הפוך?) והוא הרוויח בהימור 12,000 דולר?

גישה אחת תהיה לטעון שהמטבע אשר שימש בהימור הוחזר לפולי על ידי הפלטפורמה (ואולי מלכתחילה המטבע הועמד כבטוחה להימור) ולמעשה בגינו אין שום אירוע מס כי הוא לא "יצא מרשותו" של פולי. מעבר לזה, סכום ההפרש החיובי של מטבע בשווי 2,000 דולר- הוא הזכייה החייבת במס.

גישה אחרת, כנראה של רשות המסים, תהיה עקבית לגישתה במקרה של הפסד- ההימור ("רכישת טופס") הוא שימוש המחייב תשלום מס רווח הון של 9,900 דולר כבר במועד ביצוע ההימור. בהמשך, על הזכייה בשווי 12,000 דולר כבר הבנו שיש לשלם 35% מס שהם 4,200 דולר. ועלות ההימור בסך 10,000 דולר? טוב, לא בטוח שתתקבל. השילוב בין מיסוי רווח ההון ומיסוי ההימור יעלה לפולי כ- 6,700 דולר המהווים כ- 55% מסכום הזכייה.

בשורה התחתונה- למי שאוהב להמר, יכול להיות שהשימוש במטבעות קריפטו לשם כך הוא לא הצעד הנבון מבחינה כלכלית, ובמיוחד לא עם מטבעות שצברו עליית ערך משמעותית. רשות המסים אמנם לא פרסמה הבהרה על הימורים בקריפטו, אבל ניתן "להמר" על העמדה שתהיה לה בנושא.

למשרדנו ניסיון עתיר בייעוץ מס בהקשר למיסוי כללי ומיסוי קריפטו בפרט, לרבות תכנון מוקדם וגיבוש אסטרטגיות מס, ורצוי לקבל ייעוץ מתאים בטרם ביצוע מהלך או נקיטת עמדה כלשהי. לפרטים נוספים אנא צרו קשר.

נכתב על ידי אייל סנדו