בתחילת חודש פברואר 2025 התפרסם פסק דין בבית המשפט המחוזי אשר שלל קיזוז הפסד ממכירת נייר ערך אל מול הכנסה מדיבידנד (מנייר ערך אחר) בשל מגבלת שיעור המס בחוק.

רקע עובדתי

מבלי להיכנס לפרטים שאינם רלוונטיים לענייננו, מדובר בנישום אשר קיזז הפסד הון שנוצר לו עקב מכירת מניות של חברה (כבעל מניות מהותי) אל מול הכנסת דיבידנד, כאשר על הכנסה זו חל שיעור מס של 30% בשל היות הנישום בעל מניות מהותי.

סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודת מס הכנסה קובע כי הפסד הון ניתן בקיזוז גם מול הכנסת דיבידנד מניירות ערך (שאינם מקור ההפסד) ובלבד ששיעור המס החל עליהן אינו עולה על 25% (הפנייה לסעיפים 125ב(1) לעניין דיבידנד ו-125ג(ב) לעניין ריבית).

טענת פקיד השומה

פקיד השומה ציין כי נוסח הסעיף אינו מאפשר להתיר את הקיזוז. נציין כי נקודה בהחלט יכולה וצריכה להיות סוף פסוק, אך נבין בהמשך ידיעת המס כי קיימות נסיבות ייחודיות במקרה זה.

בנוסף נטען אף כי בחינת תכלית החקיקה מובילה אותנו להבין כי רצון המחוקק היה לקיים מצב בו קיימת שקילות מיסויית על מנת שתשמר התאמה בין מיסוי חד שלבי למיסוי דו שלבי.

טענת הנישום

לטענת הנישום בעבר בעל מניות מהותי היה יכול לקזז הפסד כאמור, וכי לא הייתה בכוונת המחוקק להגביל קיזוז זה במהלך השינויים השונים שחלו בנוסח סעיף 92 לפקודה. בשל כך יש להתיר את הקיזוז כאמור.

בנוסף הנישום טען כי ניתן לקרוא את סעיף 125ב(1) יחד עם סעיף 125ב(2)- אשר מתייחס לשיעור המס החל על בעל מניות מהותי, בשל רישת סעיף 125ב(2): "על אף האמור בפסקה (1)…", וכאמור כך מתקבלת פרשנות שונה בתכלית לסעיף 92(א)(4)(ב).

עוד הנישום טען כי ניתן לקזז את ההפסד וזאת משום שלא קיימת פגיעה בעיקרון השקילות הכלכלית במקרה זה.

דיון והכרעה

במסגרת הדיון הובא תצהיר של מנהל תחום שוק ההון בחטיבה המקצועית של רשות המסים, אשר כיהן בתפקיד זה בתקופה הרלוונטית. התצהיר הניח את דעת השופטת כי מניעת הקיזוז כאמור אינה מקורה בטעות אלא בכוונת מכוון.

בנוסף, השופטת התייחסה להוראת השעה לעניין חלוקת דיבידנד מוטב בשנת 2017, בה בעל מניות מהותי הוחרג באופן מפורש- דבר המעיד על כוונת הרשות למנוע מבעל מניות מהותי קיזוז כאמור.

השופטת אף התייחסה לטענת השקילות הכלכלית שהועלתה על ידי הנישום. טענה זו גורסת כי שיעור המס זהה הן עבור הכנסה והן עבור "מגן המס" הגלום בהפסד ההון, ועל כן לא אמורה להיות מניעה לקזזם זו בזו. מפסק הדין עולה כי השופטת "הסתפקה" בלשלוח את פקיד השומה לערוך "שיעורי בית" ולבדוק האם טענה שכזו הועלתה ונתקבלה בעבר במשרד הרלוונטי.

לטעמנו אכן יש טעם נפגם בעצם היכולת לקחת הכנסה החייבת בשיעור מס של 30% ולקזז הפסד הון עם מגן מס של 25% מול אותה ההכנסה, אך היות ואין מדובר במקרה זה- לא ברורה מדוע לא נתקבלה טענת השקילות הכלכלית בבית המשפט.

ולראייה נסיים בכך שהמחוקק מאפשר בסעיף 92(א)(4)(א) לקזז הפסד הון מול הכנסת דיבידנד מאותו נייר ערך, וזאת ללא קשר לשיעור המס החל עליו- כך שלא ברור מדוע לא נתקבלה טענת השקילות הכלכלית.

נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בסוגיה זו, ככל והנישום יבחר לערער.

משרדנו בעל ניסיון עשיר בליווי לקוחות וייצוגם אל מול רשויות המס במצבים הדומים לזה המתואר לעיל ובכלל. הנכם מוזמנים ליצור קשר להתייעצות במקרים המתאימים.

נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג