מדי פעם בתי המשפט מספקים פסקי דין המזכירים לנו כי ידה של רשות המסים ארוכה וכאשר היא פועלת, לא תמיד מדובר בטיפול מלטף ועדין.

בתחילת חודש יולי נפסק במחוזי פסק דין (ע"מ ברגר נ' פקיד שומה פתח תקווה), והמלצתנו הינה להיות מודעים לדרכי הפעולה של הרשות בנסיבות מסוימות ולקבל החלטות מושכלות מבעוד מועד.

פסק הדין עוסק בנישום אשר פקיד השומה קבע עבורו כי לא דיווח על הכנסה משמעותית בסך של כ-11 מיליוני ₪ (בשנים 2013-2014). נפנה את תשומת לב קוראנו כי מעשים שקרו בשנים 2013 ו-2014, קיבלו ביטוי בפסיקה במחוזי בשנת 2024. נכון הדבר כי ייתכן והנישום יערער לעליון, אך די לנו להבין כי גם אם גלגלי הצדק טוחנים לאט, הם טוחנים.

בנוסף לקביעה של פקיד השומה בדבר אי דיווח הכנסה, הוחלט להשית על הנישום קנס גרעון בשיעור של 15% וכן לקנוס אותו בשיעורי מס מוגדלים בשל אי ניהול ספרים ביחס להכנסות הלא מדווחות (10% תוספת מס לשנה ראשונה ולאחר מכן תוספת מס של 20%). כדי לסבר את האוזן- שיעור המס הריאלי על ההכנסה הלא מדווחות הינו בסביבות 120%-130%!!, יחד עם ריבית של 4% לשנה, הפרשי הצמדה, קנס גירעון וקנס בשל אי ניהול ספרים.

על קצה המזלג, הפרשייה החלה בחקירה של יחידת יהלום כלפי בעל צ'יינג'. במסגרת החקירה עלה החשד כי הנישום ניהל ותפעל בחשאיות עבור לקוחותיו העברות כספים בסכומים גבוהים בין מדינות שונות. הנישום לא חלק על עובדה זו. פקיד השומה טען כי הנישום קיבל עמלות בגין פעולותיו- אשר לא דווחו לרשות המסים.

הנישום שמר על זכות השתיקה במסגרת חקירותיו, אך במסגרת חומר שנתפס, ביסס פקיד השומה את חשדו לגבי העמלות שלא דווחו. כאן גם המקום לציין כי פקיד שומה אזרחי לא נדרש לרמת הסבירות שפקיד שומה חקירות/ יהלום נדרשים אליה. הנישום לא סתר את הפקיד השומה ולמעשה כלל לא הגיש דוחות לשנה זו. במאמר מוסגר נציין עוד כי הופעל סעיף 194 כלפי הנישום- קרי עיקול ותפיסת כל נכסיו באופן מיידי על מנת לכסות על חוב המס. נזכיר כי מדובר בסעיף אגרסיבי העוסק בגביית מס במקרים מיוחדים ומעניק לרשות סמכות מיוחדת לגבות את חוב הנישום כלפי מס הכנסה.

עוד נציין כי במסגרת ניהול המשפט, לא הגיש הנישום תחשיב אלטרנטיבי אלא דבק בעמדתו כי לא קיבל הכנסות כלל. בשלב מאוחר ולפנים משורת הדין, אפשר כבוד השופט לנישום להגיש תחשיב אלטרנטיבי אשר לא נתקבל בסופו של דבר, לאור אי התייצבות גורם מטעם הנישום לחקירה נגדית בגין אופן החישוב האלטרנטיבי.

בהקשר זה יש לזכור כי במסגרת ערעור נטל ההוכחה כי השומה מופרזת היא על המערער וכן כי נקבע בפסיקה קודמת כי נישום אינו יכול להלין כנגד פקיד השומה על כך שאינו יכול לקבוע את הכנסות הנישום, לאור מחדליו של הנישום אשר תרמו למצב הדברים.

לסיכום, אנו ממליצים לקוראינו להיות אקטיביים ולא לחכות לדפיקת הדלת של רשות המסים- גם אם היו מחדלים, יש להסדירם בהקדם, בחזקת "כל עוד הנר דולק ניתן לתקן". תמיד כדאי להיות בצד המדווח מאשר בצד שאינו. עדיף לרכז את הנתונים ולדווח על הפעילות כפי שבוצעה בפועל מאשר לתת דרור וחופש לרשות בבואה לייצר שומות שלעיתים יכולות להיות דמיוניות ועתירות בקנסות ובעוד שלל תוספות מס.

אמנם מתחילת השנה רבות נכתב לגבי נוהל הגילוי מרצון אשר היה אמור כבר להתפרסם ובואו מתעכב מסיבות שאינן ידועות, אך פסק דין הזה מזכיר לנו כי ממש בקרוב תגיע הזדמנות לתקן טעויות שנעשו בעבר. למשרדנו ניסיון רב בליווי לקוחות בהליך גילוי מרצון עד להסדרה מול רשות המסים.

נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג