לפני מספר חודשים פורסם פסק דין הנוגע לדיני משפחה המעלה מספר סוגיות מעניינות הקשורות לתחום המסים. פסק הדין נסוב סביב השאלה האם יש לאפשר לגרוש לתכנן את מיסיו באופן אשר הלכה למעשה יצור חיסרון כיס אצל גרושתו.

 הגרוש קיבל פנסיית גישור כתוצאה משירותו בצבא. במסגרת איזון משאבים, גרושתו הייתה זכאית לחלק מן ההכנסה השוטפת בגין אותה פנסיית גישור. במקביל, הגרוש החל לעבוד בעבודה נוספת, ובחר לסווג את הכנסתו החדשה כהכנסה ראשונה במסגרת תיאום המס ואילו את פנסיית הגישור כהכנסה שנייה- דבר אשר הוביל למיסוי גבוה יותר וכן להפחתת התשלומים נטו לגרושתו.

בפסק הדין הודגש העיקרון לפיו הגמלה מתמסה ראשית אצל מקבל הגמלה ורק לאחר מכן מתחלקת בין בני הזוג- נקודה חשובה שיש להדגיש. קיימים מייצגים רבים המייחסים את הגמלה ברוטו לאשה, ובכך חושפים את מקבל הגמלה למיסוי כפול אם תתבצע ביקורת מס הכנסה בתיק מקבל הגמלה. היכן הבעיה עם החלטת הגרוש מפסק הדין כאמור? במצב דברים זה ההכנסה המסווגת כהכנסה ראשונה למעשה נהנית מנקודות הזיכוי ואילו ההכנסה השנייה תמוסה בשיעור מס קבוע (וגבוה יותר). השופטת התייחסה לסיווג ההכנסה אצל הגרוש  כפעולה חד צדדית שנעשתה בחוסר תום לב- וקבעה כי על הגרוש לסווג את הגמלה כהכנסה ראשונה.

לעמדתנו הן הגרוש והן הנקבע בפסיקה משמרים עיוות מיסויי- הרי ברור שסיווג הפנסיה כהכנסה ראשונה מיטבה עם הגרושה (שכן הנטו מתוך הפנסיה גדל) וברור שסיווג הפנסיה כהכנסה שנייה מיטיבה עם הגרוש (שכן ההכנסה שנותרת 100% אצלו מתמסה לפי מדרגות המס הנמוכות) , אך לדעתנו יש להסתכל על המקרה באופן שונה. הרי אין מחלוקת שהפנסיה "עוברת" בתחנה הראשונה מיסוי אצל הגרוש, בהתאם לנקודות הזיכוי ומצבו האישי, ורק לאחר מכן מתחלקת בין הגרושים. בנוסף, כמובן שאין מחלוקת באשר לזכותו של הגרוש לעבוד בעבודה נוספת.

בשל כך ההתפלפלות בין הכנסה ראשונה להכנסה שנייה חוטאת למטרה. הרי בסופו של יום פעולת תיאום מס הינה טכניקה אשר מסייעת למדינה לגבות מס כדין משכיר המשתכר במספר מקומות עבודה. בסופו של דבר חישוב המס נעשה באופן שנתי, ויכול שיהיו שינויים בין הנקבע בתיאום המס לבין חבות המס הסופית של הנישום לגבי אותה שנת מס (בין אם כתוצאה משינוי בגובה ההכנסות בפועל, שינוי חקיקה הנוגע לנקודות זיכוי, שינוי במצב האישי אשר ישפיע על נקודות הזיכוי וכו').

לראייתנו עדיף היה אילו הצדדים היו בוחנים מהו שיעור המס האפקטיבי בגין כלל הכנסות הגרוש וממנו היו נגזרים הפנסיה נטו וכן הסכומים מהפנסיה אשר היו צריכים להיות מועברים לגרושה.

לסיכום, לדעתנו עדיף היה אם הצדדים היו מצליחים לייצר פתרון הוגן ושוויוני חלף פתרון אשר פוגע באופן מובהק באחד הצדדים.

נכתב על ידי רו"ח נדב ליבנה גולדברג