מעת לעת אנו נוהגים לסקור כיצד סוגית מס כזו או אחרת מטופלת על ידי רשויות מס זרות, על מנת לקבל זווית נוספת לפתרון בעיות מקומיות ואף אולי להבין לאן הרוח נושבת, ככל ומדובר במדינות OECD וארה"ב. הדבר נכון באופן כללי, אך בתחום הקריפטו הדבר עוד נכון שבעתיים, היות ואנחנו עדים לגיבוש מדיניות מאפס בזמן אמת.

בעוד כי רשות המסים בישראל דואגת להזכיר לנו כי היא בין הראשונות בעולם שפרסמו מסמך מנחה לגבי מיסוי הכנסה מקריפטו (בשנת 2018), בדיוק מהעבר השני של העולם קיימת לה מדינה שכנראה מקדמת את הנושא ומעת לעת אף מעדכנת את פרסומיה- ניו-זילנד.

במאי 2023 פרסמה רשות המסים הניוזילנדית (IRD) מספר רולינגים הנוגעים למיסוי הכנסות מקריפטו, ובידיעת מס זו נרצה לעסוק ברולינג BR Pub 23/07 אשר עוסק במיסוי קבלת מענקי קריפטו על ידי עובדים.

לדעתנו החלק המעניין ברולינג נובע מהגדרת "מניה" לצרכי מס בניו-זילנד. הגדרה זו רחבה מאוד וכוללת כל זכות/ עניין בהון החברה ("includes any interest in the capital of a company"), לרבות מכשירי חוב אשר קשורים לרווח החברה.

הרולינג אף מספק שתי דוגמאות שמטרתן לסייע לקורא לפרש את הקווים המנחים. האחת, לגבי חברת קריפטו אשר מעוניינת להנפיק לעובדיה טוקנים במסגרת הנפקה, אך הטוקנים הם למעשה אסימוני מוצרים ושירותים/ Utility (המאפשרים גישה לשירות/ מוצר עתידי) ואינם כוללים כל זכות להון החברה ובשל כך במקרה זה אין מדובר בכניסה להגדרת "מניה". בדוגמה השניה מובאת חברה זהה, אך הפעם למחזיקי הטוקנים קיימת זכות ברווחי החברה וכן בעת פירוק החברה תהיה למחזיקי הטוקנים זכות מסוימת לנכסי החברה לאחר תשלום חובות החברה לנושים. במקרה כזה, הטוקנים מהווים מעין אקוויטי, אסימונים הוניים/ Security, ובשל כך נכנסים לתחולת הגדרת מניה לצרכי מס הכנסה בניו-זילנד.

מבלי להיכנס לנבכי מיסוי המענקים עצמם ולסוגיות הקשורות בדיני ניירות ערך/ חובות תשקיף בניו-זילנד, אנו עדים לגישה מאוד מעניינת, אשר אילו תיושם בארץ יש לה השלכות מרחיקות לכת.

יש לציין כי רשות המסים אכן נתנה מענה למקרה בו חברה מעניקה לעובדיה טוקני Utility בחוזר מס הכנסה מספר 07/2018, אך ממשיכה לשתוק לגבי מענקים של טוקני Security.

בעוד כי בניו-זילנד בוחנים את הסוגיה ואף מפרסמים קווים מנחים, המצב בארץ שונה. פקודת מס  הכנסה לא מגדירה לנו בדיוק מהי מניה, לא בחלק ההגדרות הכלליות שבסעיף 1, לא בסעיף 88 ואף לא בסעיף 102 המגדיר מניה כ"לרבות זכות לרכישת מניה". אילו נבחן את חוק החברות נגלה כי הוא מגדיר מניה כ"אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון".

ובשל כך נשאלת השאלה: מדוע רשות המסים מתעקשת שלא להתיר לחברות אשר מחלקות טוקני Security לעובדיהן כניסה לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה? הרי בהחלט ניתן לומר כי במקרים מסוימים טוקן Security יכול להיכנס תחת הגדרת "מניה" בהתאם להגדרה בחוק החברות.

אנחנו קוראים לרשות המסים להשוות את מצבם של עובדים בחברות קריפטו שהונפקו להם טוקנים אשר במהותם דומים להון ביחס למצבם של העובדים בחברות ההייטק, על מנת לעודד את תעשיית הקריפטו להשקיע כספים בארץ.

משרדנו מטפל רבות בלקוחות הקשורים לתעשיית הקריפטו, והוא בעל מומחיות מיוחדת בתחום.

נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג