ביום 7 באפריל 2022, התקבל פס"ד בביהמ"ש העליון בעניין פנינת המעונות (ע"א 6331/20) (להלן: "המערערת") בו נדחה בהסכמה בהמלצת ביהמ"ש העליון ערעורה של המערערת על קביעת ביהמ"ש המחוזי לחיוב מע"מ בגין כספים שמקבל גן ילדים ממשרד הכלכלה כהשתתפות בשכר לימוד של ילדים להורים מיעוטי יכולת (להלן: "כספי השתתפות המדינה") והכל כפי שיפורט להלן.

בעבר תארנו את העובדות לעומק, ובקצרה להלן:

המערערת הפעילה מעון לפעוטות (להלן: "המעון") בתחילה התנהל המעון תחת עמותה. לאחר מכן, עקב התנהלות מסורבלת כעמותה, החליטה הרשת לעבור לפעול באמצעות עוסק מורשה לשם כך נפתחה החברה (המערערת) ובה נעשתה כל הפעילות. בפועל כל ההתנהלות מול גורמי המדינה המשיכה להתבצע מול העמותה, וכספי התמיכה ממשרד הכלכלה התקבלו בידי העמותה לפי תעריף של "מעון בניהול מלכ"ר" ומהעמותה הועברו לחברה.

חוק מע"מ והתקנות בנושא סובסידיה

סעיף 7 לחוק – מחירה של העסקה הינה התמורה שהוסכם עליה.

סעיף 12 לחוק – דין תמיכה שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.

מכוח הסיפא של סעיף 12(א) לחוק הותקנה תקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות").

תקנה 3(א)(1) קובעת כי תרומה, תמיכה או סיוע שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר. ותקנת משנה (ג) קובעת – "סובסידיה לשכר לימוד לגני ילדים".

במרכז המחלוקת עמדה השאלה למי מוענקת כספי השתתפות המדינה בעלות החזקת הילד במעון – למעון עצמו – ובכך תקנה 3(א)(1)(ג) חלה, קרי: כספי השתתפות המדינה אינם מהווים חלק ממחיר העסקה, או להורי הילד? ואם היא ניתנת להורי הילד, האם הדבר שולל את תחולתה של תקנה 3(א)(1)(ג).

בית משפט מחוזי קבע (במילים חופשיות) כי הטבה ניתנת להורים ולא למערערת והם אלו המשלמים שכר לימוד לגן. משכך השתתפות המדינה בעלות החזקת הילד הינה חלק ממחיר העסקה וחייבת במע"מ. וזאת בדומה להחלטות מיסוי 7269/15 ו- 8732/14.

בית המשפט העליון דחה את ערעור החברה בלא הנמקות, ובעמוד אחד, תוך שהוא מציין:

 "לאחר שנועץ במרשתו, הודיענו ב"כ המערערת כי אינה עומדת עוד על ערעורה, וזאת בעקבות המלצתנו, ובשים לב לעניינה הספציפי של המערערת, כשהכספים הגיעו אליה לא במישרין, אלא דרך העמותה".

תחת ההנחה הסבירה כי אין ביהמ"ש העליון משחית מילותיו לריק, הרי שניתן לשמוע מהסיפא של קביעת העליון, כי יתכן והקביעה הייתה אחרת, לו הכספים היו מגיעים לעוסק ישירות מתקציב המדינה.

לאור האמור, ישנו פתח לטעון במנוגד להחלטות המיסוי האמורות, כי תמיכה שיקבל גן ילדים ישירות מתקציב המדינה גם בנסיבות המתוארות בהחלטות אלו, לא תחויב במע"מ.

נכתב על ידי בועז כהן