מאת: אלמקייס פתרונות מיסוי

יש בישראל אלפי ועשרות אלפי מטבעות קריפטו, ורובם המוחלט חיים תחת האשליה שחובת הדיווח חלה אך ורק ביום שבו הם מושכים שקלים לחשבון הבנק שלהם. הם טועים טעות מרה, ויש לזה מחיר כלכלי כבד. כל פעולה של מימוש נכס דיגיטלי, כולל המרה מביטקוין למטבע וירטואלי אחר, יוצרת אירוע מס שחייב בדיווח מיידי לרשות המסים. השאלה המרכזית כבר מזמן אינה האם הרשויות יגלו את הארנקים שלכם, אלא כמה חבות מס וקנסות תצברו עד לאותו רגע בלתי נמנע.

השורה התחתונה: אם ביצעתם עסקאות מסחר, פתחתם חשבונות בזירות בינלאומיות, או קיבלתם מטבעות מתהליכי המרה, המדריך הזה מפרק את נושא מיסים קריפטו: מתי אתם חייבים לדווח לרשות המסים? הוא מיועד למשקיעים שרוצים להבין בדיוק מהו אירוע מס, כיצד מקזזים הפסדים, ולמי כדאי להקדים תרופה למכה לפני מכתב הדרישה מפקיד השומה.

השאלה המרכזית במיסוי קריפטו מתחילה תמיד בזיהוי הפעולה הספציפית שביצעתם. כל פעולה של מימוש נכס דיגיטלי מהווה אירוע מס שחייב בדיווח מלא, גם אם מעולם לא משכתם כסף קריפטוגרפי אל ערוץ בנקאי מסורתי. רשות המסים בישראל דורשת דיווח מדויק על כל עסקה, ומטילה כברירת מחדל מס רווחי הון בשיעור קבוע של 25%. בגין הכנסות גבוהות יחול מס יסף אשר יכול להגיע לתוספת של 5% במס.

בשנת 2018, שווי שוק הקריפטו הגלובלי עמד על 130 מיליארד דולר בלבד. קפיצה מהירה קדימה, ובשנים 2024-2025 שווי השוק הגיע כבר ל-1.7 טריליון דולר. המספרים העצומים האלו יצרו לחץ חסר תקדים על רשויות המס מסביב לעולם, וישראל אינה שונה. רשויות החוק קבעו באופן רשמי כי מטבעות קריפטוגרפיים מסווגים כ'נכס' ואינם נחשבים כ'מטבע'. המשמעות המשפטית תחת פקודת מס הכנסה ברורה לחלוטין ואינה משאירה מקום לפרשנות יצירתית.

ברגע שמכרתם מטבע וירטואלי מכל סוג שהוא, ביצעתם פעולת מימוש קלאסית. חוזר מס הכנסה 05/2018 קבע נחרצות כי המטבעות הללו מוגדרים תמיד כנכס דיגיטלי מלא. מכאן נגזר הכלל הבסיסי- על כל רווח ממימוש הנכס הזה חל מס רווחי הון של 25 אחוזים. אם לא דיווחתם, אתם עוברים על החוק. ההכנסות מפעילות בשוק הקריפטו בישראל בשנת 2024 מוערכות בכמיליארד ש"ח, בעוד הפוטנציאל המלא לגביית מסים מוערך בסכום אדיר של 2 עד 3 מיליארד ש"ח. הרשויות פועלות במרץ לסגור את הפער הזה. משקיעים שעוקבים אחרי פרסומי ידיעות מס שלנו רואים באופן רציף את ההחמרה הדרמטית בנהלי האכיפה המקומיים.

לקוחות חדשים המגיעים אלינו אל המשרד כדי לקבל ייעוץ מופתעים בכל פעם מחדש כשמוסבר להם שעליהם להגיש הצהרת הון המפרטת את כל הארנקים הקרים שלהם עד לרמת המטבע הבודד. הסתרת ארנק מהווה עבירת מס מהותית. תהליך מיסוי קריפטו תקני דורש שקיפות מוחלטת לאורך כל שרשרת ההחזקה.

למה המרה בין מטבעות מסבכת את תחום מיסים קריפטו?

הטעות המרכזית של משקיעי קריפטו רבים היא האמונה השגויה שחבות המס נוצרת רק בעת משיכת שקלים פיזיים לחשבון הבנק. האמת היא שהמרה ישירה מביטקוין לאתריום מהווה אירוע מס מלא לכל דבר. מהלך כזה מחייב חישוב מדויק של רווח או הפסד, מה שיוצר לעיתים חובות מס נסתרים.

מנתוני התקופה האחרונה עולה כי הוכפל היקף העסקאות בשוק הקריפטו העולמי כאשר בוחנים את שנת 2024 לעומת שנת 2023. הרוב המכריע של העסקאות האלו כולל המרות בין מטבעות וירטואליים ללא נגיעה בכסף מסורתי (עסקאות קריפטו-לקריפטו). משקיע רוכש מטבע סולאנה תוך שימוש בביטקוין, ומשוכנע לחלוטין שהוא טרם יצר אירוע החייב במס כי הכסף לא הגיע לישראל. רשות המסים מסתכלת על הפעולה הזו כעסקת חליפין פשוטה: מכירת נכס א' ורכישת נכס ב'.

בכל נקודת זמן שבה ביצעתם המרה כזו, עליכם לקבוע את שווי השוק המדויק של המטבע היוצא אל מול עלות הרכישה המקורית שלו. הרווח יחויב ב-25%. אי עמידה בכלל זה מייצרת כדור שלג מתגלגל של חובות. כדי להסדיר את הדיווח, כל משקיע שביצע אירוע מס נדרש למלא טופס 1399 ולצרף אותו לדוח השנתי המוגש לפקיד השומה.

מה עושים כאשר עסקאות מסוימות מסתיימות בהפסד צורב? כאן טמונה הזדמנות עצומה לחסכון חוקי באמצעות אסטרטגיית קיזוז הפסדים. משקיע חכם יכול לקזז הפסד הון שנוצר ממכירת מטבע קורס מול רווח הון שנוצר ממכירת מטבע נוסק, או לחלופין לקזז הפסדי קריפטו מול רווחי הון ממכירת מניות בבורסה המסורתית. ההזדמנות הזו דורשת פעולה מהירה ומתועדת מראש, והיא חלק קריטי מכל תהליך היערכות לסוף שנת המס המבוצע נכון.

איך פעילות מורכבת מפעילה מס שולי של עד 50%?

לא כל פעילות השקעה בקריפטו נהנית משיעור מס מופחת וקבוע של 25%. במקרים מסוימים שבהם הפעילות שלכם מסווגת כעסק (בין היתר לפי מבחנים של תדירות, היקף פעילות ומומחיות) הרווחים ימוסו לפי מדרגות מס הכנסה שולי. מצב כזה יכול להקפיץ את שיעור המס עד לרמה של 50%.

קו הגבול המפריד בין משקיע פרטי שמנהל תיק סולידי לסוחר פעיל המנהל עסק עצמאי נבחן בקפידה דרך המבחנים שקבעו בתי המשפט. פקיד השומה יבחן את תדירות המסחר שלכם, גובה העסקאות, זמן ההחזקה הממוצע בנכסים ורמת הבקיאות הטכנית בין יתר המבחנים. אם אתם נעזרים בבוטים אוטומטיים ומבצעים מאות עסקאות מדי חודש, הסיווג העסקי עומד מעבר לפינה. ברגע שהפעילות הוגדרה כעסקית, הרווח אינו הוני אלא פירותי, ונוספים לו תשלומי חובה כמו ביטוח לאומי ומע"מ.

פעילות בזירות של מימון מבוזר (המוכרות בשם DeFi) לוקחת את מורכבות הדיווח צעד נוסף קדימה. משתמשים שנועלים את המטבעות שלהם לצורך אימות עסקאות ברשת בתהליך סטייקינג, מקבלים תמורה שוטפת. התמורה הזו אינה עליית ערך פסיבית. רשות המסים קובעת כי יש להתייחס לרווחים מסטייקינג בדיוק כמו ללהכנסה עסקית, והם ממוסים כהכנסה פירותית החל מיום קבלת המטבעות.

קבלת מטבעות חינם דרך מנגנון Airdrop עלולה להיות מסווגת באופן דומה. מטבעות שנחתו היישר לארנק שלכם מהווים תוספת עושר שמקורה בהכנסה חייבת או לחילופין בעת המכירה העלות תהיה 0. שווי השוק של המטבע החדש ביום קבלתו הוא בסיס המס שיש לדווח עליו במדויק.

איך מיסוי בינלאומי משפיע על מתי אתם חייבים לדווח לרשות המסים?

החזקת קריפטו בזירות מסחר זרות או בארנקים חמים/ קרים מחייבת הבנה עמוקה של כללי תכנון מס בינלאומי. מנגנוני שקיפות מתקדמים מעבירים כיום נתונים פיננסיים באופן אוטומטי הישר לרשויות המס בישראל. במידה ואתם פועלים דרך חברות זרות או מחזיקים באזרחות אמריקאית, חובות הדיווח שלכם מוכפלות ואתם נדרשים להיערכות מוקדמת.

משקיעים רבים מחזיקים בתפיסה לפיה בורסות זרות מגנות עליהם מעיני מס הכנסה בישראל. זה רחוק מהמציאות המודרנית. מדינת ישראל חתומה על הסכמים גלובליים המפעילים מנגנון חילופי מידע אוטומטיים עם מדינות רבות ברחבי העולם בעזרת תקן CRS המוכר. ברגע שהזדהתם כתושבי ישראל בעת פתיחת חשבון בזירה אירופאית, המידע על היתרות והתנועות שלכם משודר לרשויות המקומיות.

התמונה מסתבכת בצורה משמעותית עבור אזרחי ארה"ב החיים בישראל. כללי הרגולציה האמריקאית, ובראשם חוק FATCA, מטילים חובות שקיפות קיצוניות על גופים פיננסיים בכל הנוגע לנכסי אמריקאים. במקביל, האזרח מחויב בהגשת טופס FBAR שנתי לדווח על כל החשבונות הזרים אם השווי הכולל עולה על 10,000 דולר. ארנקי קריפטו בבורסות עונים פעמים רבות להגדרה זו. אנו ממליצים תמיד לבדוק את הפרסומים המעודכנים שמוציאה רשות המיסים האמריקאית בנושא מטבעות וירטואליים כדי למנוע עבירות פדרליות.

לקוחות של המשרד פונים אלינו תדיר עם שאלות על הקמת חברת LLC אמריקאית ככלי להחזקת הקריפטו. צעד זה מציף שאלות אקוטיות. משקיע ישראלי השולט באותה LLC נחשב משפטית בתור בעל שליטה מובהק, ונדרש לדווח על הקמת הישות ועל הכנסותיה לפי דיני המס בישראל. במקרה שהחברה הזרה מספקת או צורכת שירותים מול החברה הישראלית שלכם, תהיו חייבים לערוך חקר מחירי העברה מדוקדק כדי לוודא שאין הסטת רווחים מלאכותית בין המדינות.

ומה בנוגע לישראלים שחזרו ארצה או עלו זה עתה? כאן קיימת נקודת אור חוקית, אך היא מוגבלת בזמן. אדם המוגדר כעולה או מחזיק בסטטוס תושב חוזר ותיק זכאי ליהנות מהטבות מס מרחיקות לכת מכוח פקודת מס הכנסה, המעניקות פטור מלא למשך 10 שנים על הכנסות פסיביות מחוץ לישראל. הפטור, המוכר לכל רואה חשבון בתור פטור לעולים חדשים, חל גם על נכסים דיגיטליים שהוחזקו בחוץ לארץ. בנוסף קיים פטור חדש עלה הכנסות המופקות בארץ אך עליכם לזכור כי הפטור הזה פוחת בהדרגה, בנוסף לשינוי חקיקה צפוי בקביעת מיקום הנכס הדיגיטלי, ולכן מומלץ לגבש אסטרטגיה שתנצל כל אמנת מס קיימת ולפעול לפני שינוי החקיקה.

למה המס הישראלי ירדוף אחריכם גם כשאתם עוזבים את הארץ?

משקיעי קריפטו רבים השוקלים רילוקיישן למדינות זרות בטוחים שיצליחו לחמוק מתשלומי מס גבוהים. אסטרטגיה זו טומנת בחובה מלכודת כלכלית משמעותית בשם מס יציאה. החוק הישראלי רואה בעצם ניתוק התושבות אירוע מכירה רעיוני של כלל הנכסים הדיגיטליים שלכם, מה שמייצר חבות מס מיידית ועצומה ללא שום מכירה במציאות.

הגישה של מעבר קבוע לאיחוד האמירויות ומימוש כל הארנקים שם בפטור ממס היא גישה שקורסת במבחן המציאות הישראלית. ברגע שהודעתם לרשויות על ניתוק תושבות, פקודת המס מפעילה את מנגנון מס יציאה המפורסם. המשמעות היא שרשות המסים עורכת חישוב כאילו מכרתם את כל מלאי המטבעות שלכם בדיוק ביום העזיבה, ודורשת את תשלום מס רווחי ההון במקום. רשות המסים צפויה להחמיר את הדרישות החלות בעת ניתוק תושבות כדי להדק את הפיקוח על תנועות הון אלו, כך שצפוי להישאר מעט מאוד מרחב תמרון להתחמקות.

איך בונים אסטרטגיה חכמה לדיווח קריפטו השנה?

המתנה פסיבית לטעות מצד פקידי השומה מהווה אסטרטגיה מסוכנת ביותר שעלולה להסתיים בקנסות כבדים. בניית תיק מסודר כוללת איסוף נתונים אקטיבי מכל הבורסות בעולם, חישוב רווחים פרטני ודיווח פרואקטיבי ושקוף. התנהלות נכונה מול מס הכנסה יכולה לצמצם את חבויות המס שלכם ותאפשר שימוש חופשי ושקט ברווחים שהשגתם בעמל רב.

איסוף נתוני המסחר מכל הזירות, הרצת החישובים דרך תוכנות ייעודיות לזיהוי העלות המקורית של כל מטבע בנפרד, ותיעוד שרשרת ההעברות הם חלק בלתי נפרד מניהול אסטרטגיית חבות מס תקנית. בנקים מסחריים בישראל מסרבים כדרך קבע להכניס כספים שמקורם בקריפטו אם הלקוח אינו מסוגל להציג עקבות ברורות ואישור תשלום מס מלא. אל תשאירו את הטיפול לרגע בו אתם זקוקים לכסף הנזיל, פנו אל המשרד ותתחילו לארגן את הקלסרים הדיגיטליים שלכם כבר היום.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, צרו קשר עם אלמקייס פתרונות מיסוי.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ מס, המלצה או חוות דעת, ואינו בא כתחליף לייעוץ מס פרטני. לקבלת ייעוץ מקצועי, יש לפנות לרואה חשבון או יועץ מס מוסמך.

שאלות נפוצות

האם אזרח אמריקאי חייב לדווח על קריפטו בישראל גם אם לא משך שקלים לחשבונו?

אזרח אמריקאי תושב ישראל חייב לדווח על פעילותו בקריפטו הן בישראל והן בארה"ב. רצוי להסתייע במומחה מס אמריקאי לצד מומחה מס ישראלי על מנת לוודא שלא חל כפל מס על ההכנסה.

מתי פעילות מסחר שוטפת בקריפטו מפסיקה להיות השקעה פרטית והופכת לעסק מבחינת החוק?

רשות המסים בוחנת זאת בהתאם למספר קריטריונים, כשהבולטים בהם הם תדירות עסקאות גבוהה מאוד ורמת מומחיות. אם סווגתם כעסק, שיעור המס משתנה מ-25% למדרגת מס הכנסה שולי שיכולה להגיע עד 50% מלאים, יחד עם תשלום ביטוח לאומי ומע"מ.

האם מקבלים פטור מלא ממס על רווחי קריפטו שנוצרו בזמן ביצוע רילוקיישן לחוץ לארץ?

ככל ובוצע ניתוק תושבות כהלכה, ונרכש מטבע קריפטו כשהאדם אינו תושב ישראל, ואותו האדם היה לפחות 6 שנים מחוץ לישראל ונחשב לתושב חוזר/ תושב חוזר וותיק בעת חזרתו- בהחלט ייתכן שזה המצב ומכירת המטבע פטורה ממס בישראל. 

מה עליי לעשות במקרה שקיבלתי מטבעות וירטואליים בחינם דרך שיטת חלוקת Airdrop?

תלוי בנסיבות. רשות המסים טרם קבעה קביעה סופית בעניין. קיימים אנשים שקבלת AIRDROP עלולה להגיע לכדי עסק עבורם (הם עושים זאת בעקביות על פני תקופה ארוכה) ועבורם קבלת מטבעות בחינם דרך מנגנון Airdrop נחשבת להכנסה חייבת לכל דבר ועניין. מנגד קבלת AIRDROP בכמות ובשווי זניחים לא בהכרח יקבלו את אותו הטיפול, ובעת מכירה עלותם תהיה 0.

האם ישראלים חוזרים או עולים חדשים נהנים מפטור ממס על רווחי הקריפטו שלהם?

אדם המוגדר כתושב חוזר ותיק או עולה חדש זכאי להטבות מס משמעותיות, כולל פטור של 10 שנים על רווחי הון מנכסים שהוחזקו ונרכשו מחוץ לישראל. בנוסף קיימת חקיקה המאפשרת תחת תנאים מסוימים גם פטור על הכנסות אשר הופקו בישראל, ולכן התכנון חייב להיות מדויק וספציפי לנסיבות הלקוח.