היות ומשרדנו מעניק שירותים בין היתר ללקוחות קריפטו, הן ללקוחות פרטיים והן לחברות העוסקות בתחום, לעיתים אנו נתקלים בשאלה מצד לקוחותינו כיצד יש להתנהל כאשר מתקבל תקבול בקריפטו מלקוח או כאשר יוצא תשלום בקריפטו לספק (רלוונטי כמובן ללקוחות שהם עוסקים במע"מ). כמובן שאנו מפנים את לקוחותינו להחלטת מיסוי 209/18 העוסקת בעניין זה (ואף נציין במאמר מוסגר כי היינו שותפים בהשגת החלטת מיסוי זו), אך מניסיוננו אנו למדים כי עולות שאלות נוספות מהשטח אשר החלטת המיסוי אינה נותנת בהכרח מענה לגביהן.
הקורא שאינו בקיא ברזי עולם הקריפטו ישאל את עצמו מדוע מדובר כלל בסוגיה? נסביר: במצב דברים רגיל כאשר עוסק מקבל תקבול בפיאט (שקל, דולר יורו וכו') ורושם חשבונית, הוא רושם את ההכנסה בש"ח לפי שער המט"ח (ככל ומדובר במט"ח) ליום התקבול. בין אם המיר את המט"ח באופן מיידי ובין אם לאו, לרוב השינוי בשער המטבעות הנפוצים אינו כה דרמטי (וכאן עולה שאלה נוספת אשר לא נדון בה כעת- מה דין הפרשי השער כאשר נוצרו באותה השנה ובסיס הדיווח הוא מזומן). כאשר מדובר בתקבול שקלי- כמובן שלא יווצרו כלל פערי דיווח.
לא כך הדבר כאשר מקבלים תקבול בקריפטו, שכן השינוי האפשרי בשער המטבע עלול להיות דרמטי. ייתכנו ימים ששערו של מטבע קריפטו מסוים נע עשרות אחוזים במהלך 24 שעות, ואף יותר במהלך 14 הימים אשר במהלכם יש להוציא חשבונית על פי חוק. לפי איזה שער עלינו להוציא את החשבונית בגין המטבעות שנתקבלו? האם לפי מועד התקבול בפועל? האם לפי מועד ההמרה לפיאט? גם במהלך היום שערו של המטבע משתנה, האם לפי שער פתיחה? שער סגירה? שער יומי ממוצע? התנודתיות בשער המטבעות הקריפטוגרפיים ביחס לדיווח על ההכנסה עלולים ליצור עיוותים משמעותיים כפי שנסקור בהמשך.
החלטת המיסוי נועדה לתת מענה בדיוק לשאלות שהעלנו בפסקה הקודמת. בהחלטת המיסוי נקבע כי אם נתקבלו מטבעות קריפטו כשכר טרחה, ראשית יש לערוך רישום תקבול בגין המטבעות שנתקבלו- קבלה. שנית, החלטת המיסוי בוחנת האם המטבעות הומרו בתוך מסגרת הזמן החוקית לרישום חשבונית בספרי העוסק (14 יום) או לאחר מכן. אם המטבעות הומרו לפיאט תוך 14 ימים מיום קבלתם, סכום הפיאט שנתקבל מההמרה יהא הסכום אשר יופיע על גבי החשבונית. אילו המטבעות לא הומרו תוך 14 ימים, ייערך חישוב ממוצע (השער הנמוך לתקופה + השער הגבוה לתקופה, חלקי 2) אשר יהווה את הסכום שיירשם על גבי החשבונית. נזכיר כי יש לרשום חשבונית תוך 14 יום מיום תקבול שכר הטרחה. בנוסף, במקרה שבו לא בוצע מימוש בתקופה של 14 ימים מעת הקבלה, העלות החדשה תהיה בגובה ההכנסה שהוכרה בחשבונית שנרשמה.
כעת ננסה לאתגר ולתאר מצבים נוספים שלא ניתן להם מענה בהחלטת המיסוי- למשל, מה הדין כאשר מפתח בלוקצ'יין ישראלי מקבל את שכרו (כעוסק לצורך הדוגמה) בקריפטו, ולצורך הדוגמה הוא אף משלם לנותן שירותים אחר בקריפטו במקום להנזיל לפיאט. בדוגמה זו נניח שחלק מתקבול הקריפטו הועבר ללא המרה כתשלום לספק ויתרת התקבול הומרה לפיאט.
כלומר, ראשית אותו מפתח נדרש לרשום קבלה בגין כל תקבול הקריפטו שקיבל. שנית, עליו להתמודד עם השאלה כיצד יש לרשום חשבונית בגין ההכנסה. בשלב זה עלינו לפצל את התקבול לשניים- האחד, התקבול אשר הומר לפיאט. רכיב זה מקבל מענה בהחלטת המיסוי- יש לרשום חשבונית לפי הסכום שנתקבל מההנזלה לפיאט. הרכיב השני של התקבול הינו למעשה המטבעות שהועברו לנותן שירותים אחר- מה דינם? כיצד יש לרשום חשבונית בגין רכיב זה?
נדגים את הקושי שהתרחיש שהוצג לעיל עשוי להציף: אותו מפתח קיבל ביום מסוים מטבע ביטקוין אחד בשער של 117 אלפי דולר. כמובן שעליו לרשום קבלה על סך מטבע הביטקוין שקיבל. נניח שבאותו היום העביר חצי מהמטבעות לנותן השירותים האחר בגין השירות שניתן ואת החצי השני המיר לפיאט. בהתאם להחלטת המיסוי אין חולק כי עליו לרשום קבלה על סך כל הביטקוין, וכן עליו לרשום חשבונית בגין הסכום שנתקבל כפיאט (אך מהווה רק חצי מכמות הביטקוין שקיבל). מה דין יתרת המטבעות? האם עליו לחכות למקבל השירות שימיר ויוציא לו חשבונית? האם עליו לרשום חשבונית בגין כל הסכום (קרי, חישוב תיאורטי, כאילו המיר את כל המטבעות לפיאט במועד ההעברה)? כיצד אמור נותן השירות האחר להתנהל?
נניח שאותו מפתח בחר לרשום חשבונית (הכנסה) בגין שווי כל המטבע (שהרי חצי הומר וחצי יצא מרשותו), על סך של 117 אלפי דולר. לצורך הדוגמה נניח כי נותן השירות המיר את המטבעות שקיבל מהמפתח לאחר 13 ימים. נניח ששער הביטקוין כעת 234 אלפי דולר- קרי, ערך המטבע הוכפל. אותו מפתח אמור לקבל חשבונית (הוצאה) מנותן השירותים על סך 117 אלפי דולר (מחצית הביטקוין בשער של 234 אלפי דולר). הלכה למעשה קיים תרחיש בו בגלל הפרשי שער אגרסיביים שאינם קשורים כלל לעוסקים, קופת המדינה לא תתמלא במע"מ ובמס הכנסה אשר היה צפוי לזרום אליה כתוצאה מהעסקה שבוצעה (שכן המפתח רשם חשבונית על סך של 117 אלפי דולר וקיזז חשבונית באותו הגובה בדיוק כהוצאה מהספק שלו).
באותה הדוגמה נניח כי נותן השירות המיר את מחצית מטבעות הביטקוין שקיבל מהמפתח לאחר 13 ימים בשער של 58.5 אלפי דולר. כעת כמובן המצב יהא בדיוק הפוך. המפתח יקבל חשבונית מנותן השירות על סך של 29.25 אלפי דולר (חצי ביטקוין כפול שער של 58.5 אלפי דולר). כעת הוטל על המפתח נטל מע"מ שאינו סביר ביחס לעסקה אילו הייתה מבוצעת בפיאט!
בנוסף לאבסורד שעלול להיווצר כתוצאה משינויים דרסטיים בשער מטבעות הקריפטו, הפרשים מהותיים בין דיווח על הכנסה (בצד נותן השירות) לבין דיווח על הוצאה (בצד מקבל השירות) עלולים לגרור ביקורת במע"מ.
האם עלינו לרשום רק תשלום (יציאת המטבעות) של חצי ביטקוין בגין העברת המטבעות לנותן השירות ולהמתין שהוא יוציא חשבונית ולרשום בעצמנו חשבונית באותו הסכום? כך למעשה לא יהיו הפרשים בעסקה. דרך זו על פניו משקפת באופן נאמן יותר את העסקה, אך יוצרת בעיות אחרות- מרגע שאנו קיבלנו את המטבעות, שעון החול של 14 הימים מתחיל, לנותן השירות שמקבל את הביטקוין מאיתנו יש שעון חול שמתחיל בזמן אחר. אילו ההעברה בוצעה באותו היום- לא קיימת בעיה, בהנחה שפתרון שכזה מקובל על רשות המסים. אך מה קורה אילו המתנו 5 ימים בין קבלת הביטקוין בעצמנו לבין העברת הביטקוין לנותן השירות שלנו? אנו עלולים להיתקל בבעיה כי ייתכן ונותן השירות לא המיר את המטבעות שקיבל בתוך תקופת ה-14 ימים "שלנו".
לחילופין, האם על נותן השירות "להתיישר" לפי החשבונית שהוצאה לו (חישוב תיאורטי- כאילו הומרו כל המטבעות לפיאט במועד ההעברה) ובכך "להפר" את החלטת המיסוי ביחס לאופן שבו הוא עצמו אמור לדווח?
לטעמנו על הרשות לדון ולחדד את הסוגיות העולות כתוצאה מבעיות אפשריות בנושא, ויפה שעה אחת קודם, שכן קיימים בשוק נותני שירותים רבים אשר מקבלים ומשלמים בקריפטו, ואינם מעוניינים בחיכוכים מיותרים עם רשויות המס סביב נושאים שכאלה.
יש לציין כי יפה עשתה רשות המסים עת קידמה את הנושא בעבר, וכעת הזמן לבחון את הסוגיה מחדש ואת ה"קולות מהשטח" ולרענן את הנהלים על מנת שלא לפגוע בנותני השירותים אשר מקבלים ומשלמים שכר טרחה בקריפטו.
נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג
