בשנת 2005 פרסמה רשות המיסים לראשונה את נוהל גילוי מרצון – נוהל אשר אפשר דיווח על הכנסות אשר חייבות בישראל ולא דווחו, וגילוי נכסים שלא הוצהרו בפני רשות המיסים.  הנוהל הבסיסי העניק למי שעמד בתנאיו – חסינות מפני נקיטת הליכים פליליים ע"י רשות המיסים וזאת בתנאי ששולם המס המתחייב במשרד השומה האזרחי.

במשך השנים מאז פרסום הנוהל הבסיסי, פורסמו תכניות שונות לגילוי מרצון, תוך מתן אורכות עת הסתיימו התכניות ומתן אפשרות בחלק מהתכניות לפנות אל רשות המיסים באופן אנונימי.

יתרונות הפנייה האנונימית לרשות המיסים בכדי לברר את חבות המס בטרם חשיפת פרטי הלקוחות התבררו כהצלחה לרשות המיסים וללקוחות.

התכנית האחרונה שפורסמה בעשור השני של המילניום אפשרה הגשת פניות לגילוי מרצון באופן אנונימי עד לתום שנת 2018, ואילו בשנת 2019 התאפשר להגיש פניות לגילוי מרצון – פניות שמיות בלבד.

נציין כי אפשרויות הגילוי וההסדר חלות על תושבי ישראל שלא דיווחו על הכנסותיהם בישראל או בחו"ל, וגם על תושבי חוץ אשר יש להם הכנסות שלא דווחו בישראל.  לדוגמה – משרדנו ייעץ בלא מעט מקרים בהם תושבי חוץ אשר מחזיקים דירות בישראל ומשכירים אותם "שכחו" לדווח על הכנסותיהם לרשות המס הישראלית.

סגירת חלון ההזדמנויות נעשית במקביל ובחפיפה למועד קבלת ומסירת דיווחים על חשבונות במוסדות פיננסיים במסגרת תקן ה- CRS (Common Reporting Standard), כאשר רשות המסים פרסמה את המדינות שצפויות להיכלל במסגרת חילופי המידע הבנקאיים האוטומטיים ואת מועדי תחילת קבלת ומסירת הדיווחים.

לאור האמור, מומלץ לנצל את האפשרויות הקיימות לטיפול מול רשות המיסים במקרים בהם קיים נכס או הכנסה שלא דווחה בידי יחידים, שותפים, בני משפחה, נאמנויות וכו'.

נכתב על ידי רו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס