בשונה מבני האדם (האמנם?)- לא כל מטבעות הקריפטו נולדו שווים. לפני שהקורא החרוץ יחפש את המשמעות הנסתרת של שורת הפתיחה, ויבחן האם מדובר בניתוח מעמיק של הטכנולוגיה, רמת הביזור השונה או מידת האבטחה שקיימת בבלוקצ'יין מסויים, אציין כי לא בזה עסקינן.

לאחר שאדם השקיע במטבעות קריפטו כזה או אחר וגם אולי הצליח להרוויח, תמיד מגיע השלב האחרון: הנזלה לפיאט. כשאותו האדם מעוניין להנזיל את הונו מקריפטו לפיאט קיימות עבורו מספר אלטרנטיבות. המשותף לאלטרנטיבות השונות הוא שהן כנראה עולות בין 2%-7% מהסכום אשר הלקוח מעוניין למשוך ולהנזיל (כתלות במיקום בו יתקבל הפיאט ובמורכבות התיק). עוד מן המשותף הוא שרוב האלטרנטיבות אינן עוברות דרך מערכת הבנקאות המסורתית בישראל. אני מציין בכוונה "ישראל" משום שבבנקים באירופה המצב שונה בתכלית.

יש מגוון סיבות לכך, וקצרה היריעה מלהרחיב כאן, אך נבחר היום לעסוק במאפיינים שדווקא יוכלו לסייע למנזיל/ה להקל ולו במקצת בעמלות ההנזלה.

נציין כי תמיד קיימת אפשרות להנזיל כספים שמקורם בקריפטו אל הבנקים בישראל אך האפשרות שמורה לתיקים ברמת מורכבות בסיסית ובכל מקרה קיים צורך בחוות דעת מומחה בעלת עלות משמעותית.

עכשיו הגיעה העת להסביר: עבור הבנק יש הבדל מהותי בין מטבע "חדש מהניילון" לבין מטבע שהחליף מספר ידיים ועבר מספר גלגולים.

אין אנו מתכוונים להבדל בין מטבע כזה או אחר, אלא להבדל באופן בו הגיע המטבע לידי האדם. הם נראים אותו הדבר, מריחים אותו הדבר, יש להם בדיוק את אותו השווי- אך לצערנו עלות ההנזלה שלהם שונה באופן מהותי. מטבע לשון השגור בפני ביטקוינרים הוא שביטקוין אחד שווה לביטקוין אחד. הנעלם במשוואה הוא כמה צריך לשלם על התענוג של מפגש עם כסף פיאט הנובע מאותו הביטקוין.

ההבדל בעלות ההנזלה כאמור נובע ממידת הצורך להסתמך על טכנולוגיה בעת מתן חוות דעת בנוגע לנתיב המטבע (שימוש בתוכנות חיצוניות אשר עולה כסף רב כמובן), אל מול הסתמכות על מידע ואמצעי ביקורת אשר יכולים להתבצע על ידי כל אחד מכל מחשב (בהנחה שאותו האדם יודע כיצד לגשת אל הנתונים כמובן). מחד, קיימות בשוק תוכנות אשר מאפשרות בחלק מהמקרים לעקוב אחר נתיב המטבע ולהניח את דעת הבנק כי נתיב המטבע "נקי". אך כאמור שימוש בתוכנות הללו כרוך בעלות לא זניחה. מנגד, היות והמידע בבלוקצ'יין חשוף ונגיש לכל, בהחלט ייתכנו מקרים בהם ניתן לערוך ביקורת לנתיב המטבע בצורה יחסית פשוטה, תחת ההנחה שקיימת היכרות מעמיקה עם הטכנולוגיה ומודלי התגמול השונים של אותו הבלוקצ'יין.

הדבר אף נכתב באופן מפורש בהוראת ניהול בנקאי תקין 411 (נב"ת 411), בסעיף 87א(ב)(3), כי בין הנתיבים אשר מפחיתים סיכון (להלבנת הון ומימון טרור) ניתן למנות קבלת מטבע וירטואלי מפעילות כרייה, כאשר בארנק לא היו תנועות נוספות.

אנו נתקלים בסוגיות הקשורות להנזלה מפעם לפעם. במסגרת הסדרה של לקוח בגין פעילות לא מדווחת בקריפטו, לקוח מסוים ביקש מאיתנו סיוע בהנזלה מול הבנק. נסביר- לא פעם ולא פעמיים כתבנו חוות דעת לבנק בנוגע לנתיב הכסף, אך אנו פחות ששים לכך לאור המשאבים הרבים שעיסוק זה גוזל מאיתנו. במקרה של אותו הלקוח- בחרנו להתרכז במטבעות שהגיעו ללקוח על ידי פעילות כרייה.

מבלי לעסוק כרגע באופן אותו יש למסות את אותן ההכנסות, נסביר שלאחר עבודה רבה הנחנו את דעת הבנק שלכל הפחות X% מתוך הונו של הלקוח מקורו במטבעות " חדשים מהניילון" (קרי, מקורם מפעילות כרייה), ומשכך אין מניעה לקבל פיאט שמקורו באותן הנזלות.

לאור העובדה כי למעט ההשקעה הראשונית בניתוח הבלוקצ'יין והמאפיינים השונים הקשורים לתגמול לכורים/ מאמתים, ולמעט מעקב אחר שינויים במנגנוני הבלוקצ'יין, מדובר בהליך יחסית פשוט ביחס לחוות דעת מלאה אשר מתחקה אחר נתיב המטבע המלא, ובהתאמה חוות הדעת מתומחרת בהתאם.

במקרה הספציפי של אותו הלקוח, הצלחנו להעניק לו חוות דעת במחיר חסר תחרות ביחס לאלטרנטיבות בשוק.

כמובן שכאשר הגיע הלקוח השני כדי לקבל שירות הנזלה לגבי הכנסות כרייה מאותו הבלוקצ'יין, התשתית לחוות הדעת כבר הייתה מוכנה, וההליך היה פשוט ונוח.

משרדנו עוסק בייעוץ בתחום מיסוי מטבעות קריפטו עוד משנת 2016 וכן במתן חוות דעת לבנקים בנוגע לנתיב המטבע. משרדנו היה מעורב בליווי וייעוץ בקשר להנזלת כספי קריפטו בסכומים של עשרות מילוני דולרים. אנו מזמינים לקוחות פוטנציאלים לשיחת היכרות ללא עלות על מנת לבחון הסתייעות בשירותנו השונים בתחום.

נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג