אחד האתגרים העומדים בפני משקיע קריפטו קונבנציונאלי, לבד מרצונו להשיג תשואה מכובדת על השקעתו, הינה להמיר את תיק הקריפטו שבבעלותו, כולו או חלקו, לפיאט ובהמשך לקבלו לתוך חשבון הבנק שלו בישראל.

בנק הפועלים למשל, קבע נהלים המופצים ללקוחותיו בקשר עם קבלת כספים הנובעים מפעילות קריפטו, ובהמשך נרחיב קצת לגבי חלק מהנקודות המעניינות שבנוהל. הנחיות דומות קיימות גם בבנקים אחרים.

כך, הבנק ייתן עדיפות (או למעשה יקל בביקורת) ללקוחות אשר הכספים לצורכי ההשקעה בקריפטו יצאו מאותו חשבון שאליו מעוניין הלקוח להחזיר את הכספים. ככל שהכספים אשר הועברו לטובת ביצוע השקעות בקריפטו נעשו באמצעות בנק אחר, יידרש מכתב המלצה מאותו בנק. האם גם בנקים זרים נכללים במסגרת האפשרות הזו? מה לגבי משקיעים אשר העבירו מטבעות קריפטו שהיו ברשותם לפלטפורמות מסחר וכעת מעוניינים להנזיל את ההון שנצבר לחשבון הבנק שלהם? מובן כי קיימים מקרים רבים שאינם עומדים בתנאים של נתיב ברור ונקי, ובמיוחד ביחס למשקיעים ותיקים יותר שה"רומן" שלהם עם הקריפטו החל עד לפני שהבנקים בישראל היו על המגרש.

בנוסף קובע הבנק, כי קבלת כספים תתאפשר רק ממי שעומד בקריטריונים שבנוהל כ"נותן שירות במטבע וירטואלי"- דהיינו: כאלו שקיבלו אישור לפי חוק הפיקוח של שירותים פיננסיים, או גופים פיננסיים הכלולים בנספח- לרבות Bits of Gold ו- B2C הישראלים, Kraken, ולרבות גופים שהוכרו על ידי המחלקה לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק (רשימה מתוך האתר של המחלקה). הנחיות הבנק מדגישות כי לא יינתן אישור להכנסת כספים מחשבונות של נותן שירות במטבע וירטואלי שאינו חלק מהרשימה- וזו בעיה עבור לא מעט לקוחות!

"מטבע וירטואלי" עליו חלות ההוראות אינו כוללים טוקן בעל מאפיינים של נייר ערך או מבטא שווי של נדל"ן, סחורות, יצירת אומנות וכיו"ב. האם מכאן ניתן להבין כי תמורה ממכירתם של טוקנים הנחשבים ל- Security Token (למשל- INX), או מטבעות של נכסי נדל"ן לגביהם בוצעה טוקניזציה, או אולי סוגי NFT’s  שונים המייצגים בעלות ביצירת אומנות- יכולה להיות מועברת לחשבון הבנק ללא צורך בעמידה בתנאים שנקבעו בנוהל?

גם מטבעות שהושקו באמצעות כרייה (לרבות להבנתנו גם תוך השתתפות ב- Mining Pools) או הנפקות של מטבעות אחרים יכולים להתגלגל לחשבון הבנק תוך הצגת אסמכתאות מתאימות. בנוסף, נדרש יהיה להציג לבנק אסמכתאות לנתיב הכספים והמטבעות ובכלל זה, אסמכתאות לתשלום המס במדינת התושבות של המשקיע וכן, במקרים מסוימים, דוח בדיקה מגורם חיצוני מומחה.

הבנק מזהיר את הלקוח כי לא תתאפשר קבלת כספים כאשר יש שימוש במטבעות עם מאפיינים מגבירי אנונימיות או שימוש במיקסרים, המהווים גורמי סיכון מבחינת הבנק, או כאשר קיימים גורמי סיכון אחרים (עסקאות מול גורמים בלתי מפוקחים, עסקאות במזומן, וכיו"ב).

משרדנו מלווה לקוחות קריפטו רבים בהסדרת היבטי המס שלהם, לרבות עריכת הסכמים עם רשות המסים על ההון שנצבר בידיהם, קריטריון המהווה, כאמור לעיל, תנאי סף בבנקים הישראליים לקבלת כספי הקריפטו לחשבון. יחד עם זאת, הסדר או תשלום מס, לכשעצמו, אינו יכול להוות ערובה להסכמת הבנק לקבלת כספי הקריפטו ולעניין זה ראה ידיעת מס בעניין פורמן נ' בנק הפועלים.

כמו כן, אנו מסייעים ללקוחותינו בתהליך המעבר לפיאט ולהעברת הכספים לחשבונות בנק של הלקוח בישראל, בין אם במישרין (שיחות ומתן הסברים למוסדות פיננסיים) ובין בעקיפין בדרך של חיבור לגורמי מקצוע המסייעים בהצלחה. מובן כי ביחס למרבית הלקוחות ישנם קשיים ומכשולים לא פשוטים ומורכבים יותר מאלו המוצגים בנוהל שהוצג.

אנו ממליצים לכל מי שמחזיק נכסי קריפטו או שביצע בעבר עסקאות בנכסים אלו (לרבות המרות בין מטבעות, קבלת תגמולים בעולמות ה- DEFI ועוד), וטרם הסדיר את ענייניו מול רשות המסים- להגיע לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות.

נכתב על ידי אייל סנדו