הנפקת טוקנים ע"י חברה מהווים אמצעי מתקדם למימון פעילותה. הנפקה כאמור עשויה להזכיר הנפקה של מניות, אולם במרבית המקרים התמורה להנפקה תהייה בדמות אספקת שירות או מוצר.
רשות המיסים (להלן – הרשות) פרסמה את עמדתה בקשר להנפקת טוקנים ע"י חברה, בחוזר שמספרו 7/2018 ("החוזר") אולם התייחסה רק להנפקה של Utility Tokens (UT), המכונה ICO (Initial Coin Offering) – אשר הוגדרו ע"י הרשות כ "אסימוני מוצרים ושירותים" – אסימונים המונפקים על – ידי גורם מרכזי אחד המייצגים התחייבות מצד הגורם המנפיק, לתת שירות או זכות למוצר עתידי בפיתוח.
עמדת הרשות ביחס ל- ICO היא כי ברוב המקרים ה"רגילים", מדובר בהכנסה מראש וזאת מאחר והחברה המנפיקה מתחייבת לספק שירות מסוים או מוצר בעתיד, ואילו ההכנסה בגינם שולמה מראש – בעת ההנפקה. ברגיל, ההכרה בהכנסה במקרה כזה נעשית במועד אספקת המוצר או השירות.
במבזקי מס קודמים בנושא זה, הרחבנו על עמדת רשות המיסים ועל האבחנה בין UT לבין Security Token (ST). עמדנו על עמדת רשות ניירות בדו"ח הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור. העיקרון הוא כי הנפקת ST, המכונה STO (Security Token Offering)- משמעה הנפקה בעלת אופי הוני.
בימים אלו התבשרנו על STO ראשונה אי פעם (!) אשר נערכת באישורה של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC)! הצלחה זו אינה דבר של מה בכך, זאת לאור מאבקה של הרשות האמריקאית בהנפקות טוקנים שבוצעו בעבר וסירובה לאשר הנפקות טוקנים במקרים קודמים רבים. עוד פורסם כי הטוקן המונפק, INX, יזכה את המחזיקים בו בחלק מרווחי החברה העתידיים וכי הטוקן קשור ליזמים ישראלים אשר איגדו את החברה המנפיקה בגיברלטר – מדינה בעלת חוקים "ידידותיים" בתחום הקריפטו.
למרות שמדובר לכאורה בחברה "זרה", בענייני המיסוי מתעוררות שאלות מס רבות בעת הנפקה מסוג STO, ונציין מקצתן:
- האם עמדת הרשות תהיה כי מדובר בהנפקת הון שאיננה חייבת כלל במס (בדומה להנפקת מניות)? שהרי החוזר כלל איננו מתייחס להנפקות מסוג STO.
- אם מדובר במטבע "משולב" שמאפייניו מורכבים מ- UT וגם מ- ST, האם תבוצע חלוקה בין החלק המהווה "הכנסה מראש", לבין החלק ההוני, ואם כן – מהו המפתח לביצוע חלוקה כאמור? ובמקביל – האם תותר הוצאה חלקית למחזיק המטבעות, כפי שהותרה ההוצאה במסגרת עמדת הרשות בחוזר (במקרים המתאימים)?
- מהי תחולת עמדת הרשות בחוזר, כאשר מדובר בהנפקה ע"י חברה זרה אשר מנפיקה את הטוקן, ולא בעבור חברה ישראלית? נסביר- החוזר מתאר מצב בו המנפיקה היא חברה בת זרה בבעלות מלאה של חברה ישראלית, המבצעת את ההנפקה עבור החברה הישראלית, ובמקרה כזה הרשות רואה את ההנפקה כאילו בוצעה ע"י החברה הישראלית.
מניסיוננו, על בסיס פניות במקרים דומים בעבר (אך לא על ידי חברה בת אלא חברה קשורה אחרת, ולא בהכרח ביצוע ההנפקה נעשה כולו עבור החברה הישראלית), גילתה הרשות פתיחות לדון בהסדר המס של ICO, למרות שמדובר בחברה זרה.
- האם יחולו ההקלות לגבי הקצאת טוקנים לעובדי המיזם, למרות שמדובר בהנפקת STO ? האם תחולנה הוראות סעיף 102 לפקודה, לרבות מסלול רווח הון שבו? שהרי סעיף 102 חל על הקצאת "מניות".
- האם סעיף 97(ב3) לפקודה המעניק פטור לתושב חוץ במכירת ניירות ערך של חברה ישראלית, בתנאים הנקובים בסעיף, יחול גם במקרה של מכירת ST?
לסיכום – תחום הקריפטו צובר תנופה ושאלות מס רבות סביב תחום זה נותרו פתוחות וללא מענה ברור. אנו קוראים לרשות המיסים לקדם הבטחתה לפרסם עמדתה במקרה של הנפקות מסוג STO (לרבות שילוב UT עם ST), ולאפשר לפעילים בתחום וודאות רבה יותר.
צוות המשרד ישמח לסייע לעוסקים התחום הקריפטו. במקרים אלו ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ממשרדנו.
נכתב על ידי רו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס