בשנת 2018 פורסם החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), במטרה לצמצם את תופעת "הכלכלה השחורה" הקיימת בישראל בהיקפים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים, זאת באמצעות הגבלת השימוש במזומן ובשיקים (לא נעסוק במבזק זה בנושא שיקים). הגוף המוסמך לאכוף את החוק הינו רשות המיסים (בהמשך למגמת הרחבת תחום פעילותה). החוק נכנס לתוקף החל מה- 1 לינואר 2019 ומטיל מגבלות על תשלומים וקבלת תקבולים במזומן בסכומים שונים, כמצוין להלן.

תשלומים במטבעות קריפטוגרפים ("קריפטו")

שאלה מעניינת הינה תחולת החוק על שימוש במטבעות קריפטוגרפיים, כדוגמת ביטקוין.

כידוע, אופיים של מטבעות קריפטו דומה לשטרות כסף במובן שהם מטבע "עובר לסוחר" אשר מסוגל לעבור מיד ליד בדרך כלל בלי יכולת מעקב או פיקוח של הרשויות.

לכאורה, איסור תשלום בקריפטו מתיישב עם תכלית החוק, ובמובן זה תיתכן פרשנות כי החוק ומגבלותיו יחולו על תשלומים כאמור.

ואולם, נראה שהחוק אינו חל על תשלום בקריפטו, שכן "מזומן" בחוק מוגדר כשטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל ו"מטבעות חוץ"- כהגדרתם בחוק בנק ישראל. בחוק בנק ישראל מטבע חוץ מוגדר כהילך חוקי במדינה אחרת, וכידוע קריפטו אינו הילך חוקי בשום מדינה נכון להיום, למרות שקיימות מדינות אשר "מאמצות" או שהן בדרכן "לאמץ" את מטבע הביטקון כמטבע המדינה שלהן.

עמדתה של רשות המסים עצמה, היא כי מטבע הקריפטו אינו מהווה מטבע, אלא "נכס", ולפיכך הפרשים הנובעים ממנו אינם מסווגים כהפרשי שער. לפיכך, בהתאם לעמדת רשות המסים יקשה עליה לסווג תשלום בקריפטו כתשלום במזומן, ולמעשה יסקל את יכולת האכיפה של חוק המזומן לגבי תשלומים בקריפטו כאמור.

בכל מקרה, ראוי כי רשות המסים תפרסם עמדתה בנושאים אלו ואחרים המתעוררים כתוצאה מהחוק החדש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למשרדנו