עוד לא יבשה הדיו על החלטת המיסוי שפורסמה ביוני השנה, בדבר ניכוי מס במקור בעת מכירת נכסים דיגיטליים, וכבר יצאה טיוטת תקנות העוסקת בנושא.
בידיעת מס שעסקה בנושא, העלנו מספר קשיים הנוגעים להחלטת המיסוי, אשר נראה כי קיבלו מענה מסוים בטיוטת התקנות. נסקור בקצרה את עיקרי הנקודות שהעלנו בעבר לגבי החלטת המיסוי ונבחן האם ניתן מענה לסוגיות הבעייתיות בטיוטת התקנות:
ניכוי מהתמורה (ולא מהרווח)- בהחלטת המיסוי נכתב כי במידה ולחברה לא תהיה האפשרות להתחקות אחר הנתונים לצורך חישוב רווח ההון תנכה החברה מס במקור בהתאם להוראות מס הכנסה והתקנות הרלוונטיות.
שיטת חישוב FIFO– בהחלטת המיסוי נקבע מפורשות כי שיטת החישוב תהיה FIFO בעוד כי קיימים פרסומים סותרים של הרשות אשר פורטו בידיעת המס בעניין.
מעמד האישור- החלטה לעניין ניכוי מס במקור בלבד ואינה סופית.
החלפת קריפטו קריפטו- כיצד ינוכה המס במקור? האם במסגרת ההחלפה חלק מהתמורה תימכר לפיאט על מנת לממן את המס?
הפסדי הון- האם הפסדי הון באותה השנה יינתנו בקיזוז? או שמא ינוכה המס מרווח הון בחודש פברואר, ואילו הפסד הון בחודש מרץ כלל לא ישפיע על ניכוי המס השנתי.
כמובן שייתכן כי סוגיות אלו קיבלו מענה במסגרת החלטת המיסוי המלאה, שכן לציבור מפורסמת רק תמצית ההחלטה.
כעת, לאחר שעיינו בטיוטת התקנות, נראה כי חלק מהסוגיות שהעלנו אכן קיבלו מענה:
קיזוז הפסדים- בחישוב הרווח הריאלי הגוף המנכה (הפלטפורמה) יקזז הפסד הון ובלבד שהנכס הדיגיטלי היה בניהול אותו הגוף והרווח נוצר בניהולו של הגוף באותה שנה שבה נוצר ההפסד. אכן קביעה נכונה והוגנת לטעמנו.
כמו בני ישראל שהקיפו את חומות יריחו 7 פעמים ביום השביעי עד שנפלה, כך תקנה 7 הפילה לנו את חומת התמימות (שהתקנות לא תהיניה "ממוקשות"). תקנה 7 לטיוטת התקנות קובעת כי במכירה של קריפטו לפיאט או בהעברת הקריפטו לרשות הבעלים (בכתובת/ ארנק חיצונית לפלטפורמה), יחול ניכוי מס במקור ויועבר למס הכנסה עד ה-16 לחודש העוקב.
שימו לב- אדם המחזיק קריפטו במסגרת פלטפורמה, ומעוניין להעביר את הקריפטו לכתובת/ ארנק בבעלותו– גם במקרה הזה יחול ניכוי מס במקור כאילו הייתה מכירה! וכאילו שזה לא מספיק, הדיווח יועבר תוך חודש למס הכנסה.
ועכשיו- יתכבד אותו האדם לרדוף אחרי המס שנוכה והועבר לפקיד השומה.
החלפת קריפטו בקריפטו- בהמשך לתקנה 7 נקבע כי אילו מדובר במערכת סגורה, זאת אומרת נכס שנרכש בפלטפורמה והוחלף בפלטפורמה, הפלטפורמה תנכה את המס ותשלם לפקיד השומה עד ל-16 בינואר לשנה העוקבת. בהתאמה, אם אין מדובר במקרה של מערכת סגורה, הניכוי והתשלום יבוצעו אחת לחצי שנה.
יש לשים לב כי ההבחנה תהיה ביחס למוכר- קרי באותה הפלטפורמה ולאותו הלקוח, ייתכן כי יבוצעו פעולות המרה אשר ניכוי והעברת המס בגינן יהיו אחת לשנה ומנגד פעולות המרה אחרות אשר ניכוי והעברת המס בגינן יהיו אחת לחצי שנה, בהתאם לנסיבות של אותו נכס הקריפטו.
נציין כי בעוד שלא מפורט כיצד זה יבוצע בפועל, ככל הנראה הפלטפורמה תקבע את נהליה בעניין ונראה כי בסעיף זה הרשות בהחלט מנסה להקל על הנישומים ועל הפלטפורמות.
בהתאם לתקנות, הפלטפורמה תדווח לפקיד השומה בגין פעילות הנישום עד תום מרץ של השנה העוקבת. שורה קצרה אך משמעות אדירה. המידע הולך לזרום באופן חופשי בין הפלטפורמה לרשות המסים. הפלטפורמה תעניק לנישום מעין טופס 867 בדבר ההכנסות והניכויים.
במסגרת השאלות הפתוחות שעדיין נותרו, ניתן לשאול כיצד יטופל מטבע קריפטו שלא נרכש בפלטפורמה, אך נמכר בפלטפורמה- מה תהיה העלות שתקבע עבורו, אם בכלל? נצטרך להמתין ולראות מהן התקנות שתעבורנה וכיצד ייושמו בפועל.
הגשת דו"ח– האם תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) צפויות לחול ביחס לתקנות החדשות? בתקנות הפטור מצוין כי בגין הכנסה מנייר ערך הנסחרת בבורסה, אשר נוכה בגין אותה ההכנסה מלוא סכום המס, כל עוד ההכנסה לא עברה את התקרה- נישום פטור מהגשת דוח (כמובן שיש לבחון את יתר התנאים הרלוונטיים). בהחלט נראה כי זו אחת ממטרות החקיקה, והדבר אף מצוין במפורש בטיוטה- ונותר לנו לקוות שאכן כך יהיה.
נראה כי מצד אחד התקנות החדשות בהחלט יכולות להקל על חלק מהנישומים (בהנחה שהם יהיו פטורים מהגשת דו"ח) אך באותה נשימה נראה כי עבור משקיעים וותיקים החסרונות עלולים לגבור על היתרונות. בהחלט עבור חלק משמעותי מן המשקיעים, לא רק שאין אינטרס לסחור בגופים מפוקחים בישראל, ייתכן אף שהמצב הפוך- וכדאי להם להתרחק מאותם הגופים על מנת שלא להיפגע.
חשבון בבקשה– יש רק להניח כי יישום התקנות על ידי הפלטפורמות כרוך בהוצאות. הוצאות אשר בתורן יגולגלו על… הלקוח.
תחולה– באם התקנות תעבורנה, הן צפויות להיכנס לתוקף החל מאמצע שנת 2025.
למשרדנו ניסיון רב במתן שירות ללקוחות הפועלים בתחום הקריפטו וניתן ליצור עימנו קשר על מנת להתייעץ בנושא.
נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג