שלשום פורסם דו"ח מבקר המדינה בנוגע לאופן מיסוי מטבעות דיגיטליים.
מלבד סקירה כללית מקיפה על מיסוי קריפטו בארץ ובשאר העולם, הדו"ח מפרט את האתגרים במיסוי מטבעות דיגיטליים ביניהם: האתגרים הטכנולוגיים, האתגרים בקביעת שווי לנכס, עסקאות בינ"ל בקריפטו, אנונימיות ועוד.
ניגע בכמה נקודות מתוך הדו"ח שלדעתנו ראוי להדגיש:
1. מקום הפקת הכנסה לפי תושבות- נכתב בדו"ח כי ההמלצה מדו"ח הכלכלנית משנת 2022 (להרחבה ניתן לקרוא את ידיעת המס מיום 05/01/2023) לגבי הכנסות פירותיות הינה כי יש למסות בהתאם לתושבות, אך כנראה נשמטה העובדה כי לגבי הכנסות הוניות המלצת הכלכלנית היתה כי יש לקבוע את מיקום הנכס לפי תושבות בעת רכישה. עד למועד סיום הביקורת רשות המסים טרם פרסמה התייחסות שתסייע להעניק וודאות לנישומים בסוגיה.
2. סיווג הכנסה- עסקי/ לא עסקי- המבקר קובע כי אין קווים מנחים ברורים מצד הרשות לאופן בו יש לסווג את ההכנסה. מבחני העסק הרגילים אשר נקבעו בפסיקה מסייעים בעניין סיווג ההכנסה, אך הם אינם מייצרים וודאות אצל נישומים ובהתאמה מבקר המדינה מניח שהדבר גורר היעדר מוטיבציה באשר לדיווח על פעילות בקריפטו, שכן אדם לא יודע להעריך מראש מה תהיה חבות המס בגין פעילותו כאשר הוא פונה אל פקיד השומה לשם הסדרת דיווחיו.
3. תשלומים בקריפטו- אמנם קיימת החלטת מיסוי לעניין אופן רישום עסקאות בקריפטו בספרי העסק, אשר בין היתר חברי משרדנו היו אמונים על אישורה (להרחבה ניתן לקרוא את ידיעת המס מיום 10/07/2024 בעניין), אך החלטה זו אינה דנה בחובת ניכוי מס במקור. צריך להדגיש כי קיימת חשיפה עבור המשלם, וכי רשות המסים יכולה לבוא בטענה כלפי המשלם בכך שלא ניכה מס כדין ולדרוש ממנו את המס. נשאלת השאלה האם אישור "סטנדרטי" לגבי ניכוי מס במקור כולל התייחסות גם לקריפטו? הרי לרוב אישור שכזה כולל "אישור על "שירותים או נכסים". בהתאם לחוזר 05/2018 עמדת רשות המסים היא כי קריפטו נחשב לנכס. בשל כך נשאלת השאלה האם רשות המסים תתקוף בעתיד את הסוגיה ומה תוקפו של האישור הסטנדרטי המונפק כיום לגבי עסקאות בקריפטו.
4. מיסוי DAO- ארגון אוטונומי מבוזר- האם מדובר בשותפות או בחברה בע"מ? המבקר מציין כי רשות המסים טרם פרסמה התייחסות שלה בעניין. במקביל נציין- רשות המסים פועלת במרץ במסגרת דיוני שומה לתקוף את הסוגיה ולמסות נישומים. בקרוב נפרסם ידיעת מס נפרדת בעניין.
5. דיווח על רווח הון- המבקר קובע כי מדובר בדרישות לא הגיוניות מצד רשות המסים אשר מעמידות אזרחים רבים כעבריינים וכן כי מדובר בעול בירוקרטי שאינו סביר. נוסיף כי דרישות הרשות אינן מותאמות למציאות בפועל ובכל מקרה לרוב אינן מבוצעות בפועל על ידי הנישומים והמייצגים. להרחבה ניתן לקרוא את ידיעת המס מיום 07/02/2024.
6. דיווח שנתי על קריפטו כנכס בחו"ל- קיימת חובת דיווח על החזקת נכס בחו"ל בשווי של מעל 2,086,000 ₪ (נכון לתום שנת 2023). הרשות טרם פרסמה את עמדתה האם קריפטו הוא נכס חוץ. מצב זה גורר אי בהירות באשר לדיווח השנתי. העניין מתכתב בכל הנוגע להטבות המס אשר זכאים אליהם עולים חדשים ותושבים חוזרים.
7. גילוי מרצון- אין אחידות בטיפול השומתי במשרדי מס הכנסה ואין הנחיות סדורות לגבי אופן הטיפול במשרדי השומה. הדבר מוביל לאי וודאות אצל הנישומים ובהחלט יכול להיות אחד מהגורמים לאי דיווח מצד הנישומים.
8. תכנית ביקורת- המבקר מציין כי אין תוכנית עבודה סדורה מצד רשות המסים אשר מניבה תוצאות. לרוב מדובר ביוזמה מקומית של מפקחים. הדו"ח מתייחס ובצדק לכך שהדיווח הגורף על פעולות בקריפטו קצת תמוה לאור העובדה כי אופי ההשקעה והסכומים משתנים בין המשקיעים וקיימים סוחרים רבים אשר "טיפול" בהם לא יניב הרבה מס אם בכלל לקופת המדינה. המבקר מציע להתמקד בבעלי הכנסות גבוהות אשר טיפול שומתי בהם צפוי להניב מס משמעותי. לדעתנו הרשות צריכה לייצר מעין "מסלולים ירוקים" למקרים פשוטים (שגם יסייעו למשרדי השומה לרכז מאמצים בכיוונים הנכונים) או אפילו לפטור מדיווח במידה והרווחים באותה שנה לא עלו על סכום מסוים.
9. העדר מוכנות לחילופי מידע בתחום הקריפטו- הרשות אינה מוכנה מבחינת תשתית להפעלת מנגנון חילופי מידע עם גופים בינלאומיים. ראשית, מדובר בסיכון להיכנס לרשימה שחורה של מדינות מעלימות מס. שנית, על הנישומים אשר מנתקים תושבות להיות מודעים לכך שבהחלט צפוי שבעתיד המידע יוכל לעבור באופן גלוי בין רשויות המס- המלצתנו היא שלא לחכות וכבר כעת לבחון את אופן הדיווח טרם ניתוק תושבות.
10. תשלום המס- המבקר קובע כי הבנקים עדיין מהווים חסם עיקרי בקשר לתשלום המס הנובע מפעילות בקריפטו. כיום ניתן לשלם רק דרך המערכת הבנקאית מישראל. קיים נוהל שאינו אפקטיבי לקבלת כספים היישר לחשבון רשות המסים. המבקר מציין שכמעט ולא הגיעו לטיפול פניות במסגרת הנוהל!!! להרחבה ניתן לקרוא את ידיעת המס מיום 04/01/2024. בנוסף, עמדת הבנקים לגבי הכנסת כספים שמקורם בקריפטו גוררת למצב בו פעילות של חברות קריפטו ישראליות עוברת מחוץ לישראל. המבקר ממליץ לבנק ישראל לנקוט בפעולות שיקלו על ביצוע תשלומי המס דרך הבנקים המסחריים.
בהיבט פקיד השומה- לא קיימת אחידות והתאמה לעולמות הקריפטו בקשר לפריסת החוב לאחר הגעה להסדר או קביעת שומה. לעיתים לוקח זמן רב להביא כספים לארץ- ועל הרשות לגלות גמישות בעניין על מנת לאפשר ללקוח לשלם את חובו. להרחבה ניתן לקרוא את ידיעת המס מיום 31/01/2024 בנושא.
נמשיך לעקוב אחר התפתחויות ונסקור בעתיד כיצד מסקנות הדו"ח ישפיעו על התחום.
נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג