לפני שנים רבות נסענו כל המשפחה לסיני. הגענו למעבר הגבול, נעמדנו בתור, החלפנו לוחית רישוי- וזהו.
לא החלפנו רכב, לא ביצענו עסקה, לא קיבלנו "נכס" אחר. אותו רכב (עם הבמבה של הילדים על הרצפה), אותו מנוע, אותה בעלות- רק "תגית" אחרת המתאימה לסביבה חדשה.
החוויה הזאת חזרה אליי כאשר התחלתי לנתח את סוגיית המעבר בין רשתות בלוקצ'יין. האם מעבר כזה דומה להחלפת לוחית רישוי- שינוי תפעולי בלבד? או שמא הוא דומה למקרה שבו מחליפים את הרכב במעבר הגבול בתמורה לרכב "זהה" מתוצרת מצרית ומשתמשים בו בתוך סיני? מבחינה משפטית וכלכלית, ההבחנה הזאת אינה שולית. היא עומדת בלב השאלה המיסויית:
האם בעת מעבר בין רשתות מבוצעת מכירה?
הילוך ראשון: מתי נמכר נכס בדין הישראלי
סעיף 88 לפקודת מס הכנסה מגדיר "מכירה" לרבות:
"חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, פדיון וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כלשהי מרשותו של אדם".
המשפט החשוב הוא: "יצא נכס מרשותו של אדם".
השאלה המהותית אינה האם המשתמש התכוון למכור, אלא האם כתוצאה מהפעולה שבוצעה הנכס חדל מלהיות בבעלות הכלכלית והמשפטית שלו?
לכן כל ניתוח של מעבר בין רשתות בלוקצ'יין כגון Wrapping, Bridging או בכל דרך אחרת חייב להתחיל בהבנת המנגנון הטכנולוגי בפועל.
הילוך שני: המקרה הפשוט- החלפה בין שני מטבעות
כאשר מחזיק מטבע אתריום מוכר אותו ומקבל בתמורה מטבע ביטקוין אין מחלוקת: יש שני נכסים שונים, הנכס המקורי יצא מרשותו של האדם והתקבלה תמורה (נכס אחר).
מדובר על פניו ב-אירוע מס.
זה מקביל למכירת הרכב הישראלי וקניית רכב חדש בסיני.
הילוך שלישי: עטיפה/ Wrapping– האם מדובר באותו הנכס?
נסביר בקצרה: נניח שאדם מחזיק ביטקוין ורוצה לפעול דווקא ברשת האתריום. מדוע? כי ברשת האתריום יש אפשרויות שלא קיימות ברשת הביטקוין. הבעיה היא שביטקוין לא "חי" על רשת האתריום. אחת החלופות הינה "עטיפה". אותו אדם למעשה:
- מפקיד את הביטקוין שלו אצל גורם ריכוזי/מבוזר.
- בתמורה הוא מקבל טוקן חדש בשם WBTC (Wrapped Bitcoin) לצורך הדוגמה, טוקן המייצג את אותו ערך של מטבע הביטקוין, המונפק על רשת האתריום.
- הביטקוין המקורי נעול ולא ניתן להעברה.
- בעת "החזרה" טוקן ה- WBTC "נשרף" והביטקוין המקורי משתחרר.
בשורה התחתונה: נוצר ייצוג טכני של אותו נכס, ולא נכס כלכלי חדש.
זה הפשט.
המעבר בין אתריום לביטקוין עלול לבלבל. אז בואו נבלבל עוד יותר- ניתן לעטוף אתריום לאתריום עטוף (wETH). כן. קראתם נכון. הסיבה פשוטה- לאתריום עטוף יש גישה לפלטפורמות מסחר שאין לאתריום "רגיל".
בנקודה זו הקורא שאינו סוחר בקריפטו לא אמור להבין מה רוצים ממנו- אבל עליו לדעת כי המקרים האלה נפוצים מאוד, והם עלולים לעלות כסף רב לסוחרים בשוק הקריפטו במקרה ויתברר כי נוצרו אירועי מס לא מתוכננים.
הילוך רביעי: ההבחנה המיסויית הקריטית
מהו המודל הטכני המיושם? יש לא מעט, אך נתמקד בשניים: Lock & Mint (נעילת נכס ו"הטבעת" מטבע חדש) לעומת Burn & Mint ("שריפת" הנכס הישן אל מול "הטבעת" נכס חדש).
במודל Lock & Mint (למשל במקרה של "עטיפה" במקרים מסוימים) הנכס המקורי נשמר וכנגדו מונפק ייצוג על רשת אחרת.
במודל Burn & Mint לרוב הנכס המקורי "נשרף", חדל מלהתקיים ומנגד מונפק נכס ברשת אחרת.
במודל השני הטענה לפיה מבחינה מיסויית לא בוצעה מכירה הרבה יותר קשה שכן אין נכס מקורי שניתן להשיב- היה נכס אחד וכעת קיים נכס אחר. לעומת זאת, במודל הראשון לדעתנו בהחלט ניתן להגן על הטענה שלא בוצעה מכירה, במקרים המתאימים.
האם נכס עטוף הוא תמיד אותו הנכס?
לא בהכרח. במקרה של ביטקוין עטוף למשל ניתן לטעון שהערך זהה, ושלא יצא נכס מרשות אדם. מצד שני ניתן לטעון כי מדובר בסיכונים שונים והנכס אינו זהה במלואו לביטקוין המקורי. ומה לגבי אתריום עטוף?
נציין כי מלבד "עטיפה" יש עוד פתרונות טכנולוגיים כמו שימוש ב-Layer 0 ו-Bridging ויש צורך "לפתוח את מכסה המנוע" ולהבין מה קורה בכל פתרון שכזה על מנת להבין מהן חשיפות המס האפשריות.
הילוך חמישי: אז איך באמת בוחנים האם המעבר הנחשב לאירוע מס
נכון לכתיבת שורות לא קיימת עמדה מפורשת של רשות המסים בעניין, ובכל מקרה נציין כי העניין טרם הוכרע בפסק דין, אך בהחלט קיימים מקרים בהם פקיד השומה עשוי לטעון כי בוצעה "מכירה".
לדעתנו השלב הראשון הינו להבין כיצד המנגנון עובד בפועל: האם הנכס המקורי ננעל או נשרף? האם יש כתובת חוזה חכם שניתן לאמת בה את הנעילה? האם ניתן למשוך את הנכס המקורי?
לאחר מכן יש לבדוק האם הייצוג החדש משנה את מהות הנכס: האם הערך הכלכלי של הנכס החדש נגזר באופן מלא וישיר מהנכס המקורי? האם החשיפה הכלכלית נותרת זהה לחלוטין (רווחים, הפסדים ותנועות השוק של הכנס המקורי)? האם מטרת השינוי היא תפעולית או מהותית? האם ניתן בכל עת להחזיר את הייצוג ולקבל את הנכס המקורי ללא שינוי כלשהו?
הילוך אחורי: בחזרה לסיני- עכשיו עם מסקנות
ברור לכולנו שהחלפת לוחית רישוי אינה מהווה מכירה כמו שברור לכולנו שאם הייתי מחליף את הרכב המקורי לרכב מצרי, ובחזרה בישראל הייתי מחליף לרכב אחר לחלוטין- היה מדובר במכירה (לא חייבת במס ככל הנראה… אבל מכירה).
חנייה: סיכום
המעבר בין רשתות בלוקצ'יין אינו פעולה אחידה. הוא עשוי לנוע בין פעולה טכנית פשוטה של "עטיפה" לבין שינוי מהותי המהווה מכירה לכל דבר. לכן, כל מעבר דורש בדיקה טכנית- מהותית, ולא ניתן לקבוע מראש האם פעולה מסוימת הינה אירוע מס או אינה. בכל מקרה נחזור ונציין כי רשות המסים בהחלט עלולה לפרש מקרה כזה או אחר בצורה שונה.
משרדנו עוסק בייעוץ בתחום מיסוי קריפטו עוד משנת 2016 ונתקל במהלך השנים במקרים רבים ומגוונים, בין היתר בסוגיה זו. אנו מזמינים לקוחות פוטנציאלים לשיחת היכרות ללא עלות על מנת לבחון הסתייעות בשירותנו השונים בתחום.
נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג