בסוף חודש יולי השנה ניתן פסק דין (ת"א 41090-11-22 פורמן נ' בנק הפועלים) הנוגע להעברת כספים שמקורם אינו ידוע, אך דווחו לרשות המסים במסגרת הסדר, לבנק בישראל. בעוד כי לכאורה אין קשר בין פסק דין זה לבין עולם הקריפטו- לאנשים אשר נמצאים בתחום מספר שנים יש עניין רב במידע כמו זה המובא בפסק הדין האמור מכיוון שאתגר הנזלת הכספים ל"עולם האמיתי" היה ונותר לאחד האתגרים היותר משמעותיים והבלתי פתורים בתחום.

פסק הדין דן בתביעה של לקוח כנגד בנק הפועלים בדבר קבלת כספים מחשבונות הלקוח בארה"ב וממדינות אחרות אל חשבונו של הלקוח בבנק הפועלים, בטענה כי מקור הכספים אושר על ידי מס הכנסה במסגרת הליך "גילוי מרצון".

רקע

 על קצה המזלג, התובע הינו גמלאי של אגד אשר מקבל גמלה על סך של 7,000 ₪ מאגד. התובע ביקש להעביר במספר פעימות כספים מחשבון הבנק שלו בשוויץ וכן מחשבון בנק מחברה בבעלותו באיי הבתולה הבריטיים לחשבונו בבנק הפועלים. הבנק ביקש תדפיס תנועות, אישור יתרות של חשבון הבנק בשוויץ ומסמכים נוספים. התובע לא נענה לדרישת הבנק, ואילו המסמכים שכן סיפק לא תאמו לסכומים אשר הועברו בפועל, ובשל כך בנק הפועלים סירב לקבל את הכספים אל חשבונו של התובע בישראל. לאחר שהבנק ביקש הסבר למקור הכספים ולא נענה, הבנק הודיע לתובע כי גם סכומי כסף נמוכים מחשבונות בחו"ל לא יתקבלו.

התובע הסביר לבנק כי נערך גילוי מרצון במסגרתו הצהיר לרשויות המס בישראל על כלל נכסיו, על החשבונות האמורים ושילם את המס בגין כך, ובשל כך מדובר במקור כשר.

הבנק ציין כי עילת הסירוב היא העדר המצאת מסמכים ואסמכתאות שנדרשו על ידי הבנק, וכן כי הליך גילוי מרצון אינו מהווה אסמכתא למקורם הלגיטימי של הכספים לעניין איסור הלבנת הון. בעוד כי גילוי מרצון מקנה חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה, הוא לא מקנה חסינות לגבי דינים אחרים (כגון חוק איסור הלבנת הון).

ברקע פסק הדין מצוין כי כנגד התובע הוגש כתב אישום אשר בו יוחסה לתובע עבירה של בקשת שוחד- בו התובע הורשע בסופו של דבר.

כללי

בפסק הדין כבוד השופט מזכיר כי חובתו של תאגיד בנקאי לתת שירות וכן קיימת על הבנק חובה שלא לסרב "סירוב בלתי סביר" לתת שירותים בנקאיים. יחד עם זאת בהתקיימם של טעמים סבירים רשאי התאגיד לסרב להעניק שירות. בפסיקה קודמת נקבע כי חשש מהלבנת הון או מימון טרור עשוי להוות אף הוא טעם סביר לצורך סירוב כאמור.
פסק הדין סוקר גם את נב"ת 411 (נב"ת- ניהול בנקאי תקין) אשר דן בניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, העוסק בין היתר גם בקבלת כספים שמקורם בקריפטו. כאשר מדובר בלקוח העוסק ב"פעילות בסיכון גבוה" ינקוט הבנק בשורת צעדים על מנת להשיג מידע והסברים לגבי הכספים המופקדים בחשבון ויבחן האם פעילות הלקוח עולה בקנה אחד עם אופיו של הלקוח בהתאם להכרות עמו. כאשר מתעורר יסוד סביר לחשש כי נעשתה פעולה בחשבון הקשורה להלבנת הון או כאשר הלקוח אינו משתף פעולה, רשאי הבנק לסרב לתת שירותים בנקאיים.

מן  הכלל אל הפרט

בהתאם לשאלון הכר את הלקוח עולה כי החשבון שנפתח הינו חשבון פרטי אשור יועד לקבלת כספי פנסיה (יש לציין ממקור בישראל ובסכום נמוך ביחס להעברות אשר התובע ביקש לממש).

הפקדות מרובות על ידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה חתימה, העברה בסכום מהותי מהארץ או לחו"ל ולהפך, פעולה בלתי אופיינית לחשבון, העדר אסמכתאות למקור הכסף- כל אלה בין היתר הסימנים אשר הרימו דגל אדום מבחינת הבנק.

השופט מדגיש כי לדעתו אכן הליך המקנה חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס אין בו כדי להשפיע על חובתם של המוסדות הפיננסיים לקיים את החובות המוטלות עליהם מכוח חוק איסור הלבנת הון.

נקבע כי סירוב הבנק הינו סביר.

***

בתור משרד המייצג לקוחות קריפטו רבים, לקוחותינו נאלצים להתמודד עם סירוב הבנקים לקבל את כספם לחשבון הבנק בישראל, גם כאשר יש הסבר ברור למקור הכספים (בין היתר כי הבנקים עדיין לא מסוגלים/ רוצים לערוך בדיקה לנתיב המטבע למקרים אשר חורגים מהמקרים הפשוטים ביותר).

מכיוון שלקוחותינו הם בעלי הון רב, ובשל כך חבות המס בגין פעולתם אינה זניחה, כך גם הכספים אשר הם מבקשים להעביר על מנת לממן את המס, והם אינם עוברים בנקל במערכת הבנקאית. בעוד שיש פתרונות רבים בשוק להנזלת קריפטו לפיאט בארץ, מגופים פיננסיים שונים ועד לנוהל של רשות המסים, אנו מקווים כי קרוב היום בו הבנקים יוכלו לבצע עבודה ניהול סיכונים ולקבל כספים שמקורם בקריפטו כחלק אינטגרלי מפעילותם.