הרוח הגבית המנשבת במפרשי רשות המסים ביחס לחקיקה בתחומי הקריפטו, תכף והופכת לסערה. בהמשך לטיוטת התקנות בעניין ניכוי מס במקור, עליה ניתן לקרוא בהרחבה בידיעת מס קודמת, כעת הרשות מפרסמת טיוטת תקנות לגבי פטור מהגשת דוח. כמובן שמדובר בחקיקה משלימה לטיוטת התקנות בעניין ניכוי מס במקור.

התיקון מציע לפטור נישומים מהגשת דוח שנתי, במידה ומדובר בפעילות מסחר בקריפטו בגופים מפוקחים בישראל, כאשר המחזור בכל הגופים אינו עולה על 2,810,000 ₪ (נכון לשנת 2023).

יש לשים לב כי הפטור המדובר אינו יחול במידה והרשות תיקבע כי מדובר בפעילות עסקית או משום סיבה אחרת, ובכל מקרה ניכוי מס במקור אינו מהווה שומה סופית. נדגיש- לרשות המסים הסמכות לדרוש מכל אזרח להגיש דו"ח. בהקשר זה נרצה לציין את פס"ד שמואלי הרלוונטי לעניין סיווג פעילות בקריפטו כעסקית, אשר ניתן לקרוא את דעתנו עליו בידיעת מס קודמת.

עוד יש לשים לב כי אילו הייתה מכירת/ החלפת מטבעות קריפטו שאינה בגוף מפוקח בישראל- פטור זה אינו רלוונטי. זאת אומרת, שעל פניו, במקרה בו נישום ביצע מכירה אחת, נגיד בבורסת קראקן, אף אם ביצע 99 עסקאות בבורסה מפוקחת בישראל- הפטור מהגשת הדוח לא יחול על אותו האדם (גם אילו יעמוד ביתר התנאים).  

נשאלת השאלה, האם רפורמת העוסק הזעיר שהגיחה לעולם לאחרונה יכולה להיות רלוונטית לסוחרים בשוק הקריפטו (אשר לפעילותם מאפיינים עסקיים), ואולי קיים פתרון חלופי למקרים השונים בכדי לחסוך את טרחת ועלות הגשת הדוח.

במהותה- רפורמת העוסק הזעיר באה לייצר מנגנון הדומה לשכיר, קרי מינימום התעסקות מצד הנישום. בתאוריה נישום אמור להיכנס למערכת דיווח ייעודית, לדווח בתחילת שנה על המחזור הצפוי וממנו יגזרו המקדמות. במרץ שנה עוקבת הנישום ידווח על המחזור בפועל וישלים או יקבל בחזרה את הפער. לנישום העומד בתנאים יותרו 30% הוצאות ללא צורך בהגשת דוח. כמובן שיש לבחון עמידה בתנאים הנוספים בסעיפי החוק (למשל ההחרגות המופיעות בסעיף 87ה).

נציין מראש כי מדובר בפתרון שיכול להתאים לסוחרים הפועלים בהיקפים קטנים בלבד, שכן נדרש כי המחזור לא יעלה על כ-120 אלפי ₪ בשנה, ואם מכירות קריפטו ולא הרווח ממנו תיחשבנה כ"מחזור" לעניין זה (כפי הנראה) מדובר בהחלט בפתרון שכמעט ולא רלוונטי לסוחרים בקריפטו, אלא למתי מעט.

חשוב להבין כי אין מדובר בדוח מבחינת רשות המסים לעניין התיישנות והליכי שומה, ואולי מדובר בחרב פיפיות: מחד, המנגנון מאפשר הקטנת בירוקרטיה ופשטות. מאידך- ההתיישנות לא תהיה לאחר 4 שנים אלא בהתאם לדין הכללי. ואולי ראוי היה לקבוע תקופת התיישנות מקבילה לאפשרות הגשת דוחות רגילים להחזר- 6 שנים. אחרת, ללא תיחום מסגרת הזמנים, פקיד שומה יוכל לבקש בעתיד דוחות לאותן שנים (כאילו מעולם לא הוגש דוח, וקיימת פסיקה המאפשרת במקרים חריגים לדרוש הגשת דוח גם לאחר 16 שנים ואף יותר).

החזר מס- במידה והנישום מעוניין לבקש החזר מס הוא צריך להגיש דוח וולנטרי להחזר מס, בדומה לשכיר. יש לציין כי גם אילו העוסק הזעיר לא יהיה זכאי לפטור מהגשת דיווח, הוא עדיין יהיה זכאי במסגרת הדוח השנתי לניכוי הקבוע בחוק (30% מהמחזור)- למשל במקרים בהם לא דיווח במערכת הייעודית או שלא שילם את המס במועד הקבוע בחוק.

לאור אי הבהירות בעניין התיישנות, כדאי לשקול הגשת דוח או בקשה להחזר מס, על מנת "לגדר" את תקופת ההתיישנות, ועדיין ליהנות מהניכוי האוטומטי המינימאלי של 30% ואולי להקטין חשיפה עתידית לביקורת.

לגבי מי שפעילות הקריפטו שלו תיחשב כעסקית, קיימים גם היבטי מע"מ וביטוח לאומי, למעט במקרים ייחודיים.

למשרדנו ניסיון רב בליווי משקיעים וסוחרים בשוק הקריפטו, וניתן לפנות אלינו לייעוץ בתחום.

נכתב על ידי נדב ליבנה גולדברג