רקע
- בשנת 2003 המערער רכש קערת נוי עתיקה אשר הוצגה בסלון ביתו כחפץ נוי.
- בשנת 2011 עקב נפילת הקערה ושבירתה, החליט המערער למוכרה על מנת שלא תיפגע.
- המערער לא ידע מה המחיר הנכון לנקוב בעבורה, והעבירה לחברו אשר היה סוחר עתיקות בישראל לשם ניסיון מכירה. בסופו של דבר בשנת 2012 נמכרה הקערה למוזיאון בניו יורק תמורת סך של 1.35 מיליון דולר.
- בנוסף למערער אוספים פרטיים אחרים שאינם קשורים לענייננו.
- המערער הקים וניהל מספר חברות ואתרי אינטרנט שעוסקים בתחומים שונים שאינם קשורים לעתיקות.
עיקר טענות פקיד השומה
- יש לסווג את פעולת המכר מול המוזיאון כ"עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי", ובהתאם לכך לראות את הרווח כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.
- לחלופין – מכיוון שהקערה אינה בבחינת "מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי", הרי שמדובר ב"נכס" שמכירתו נתונה למס רווח הון. עוד טען המשיב כי יש למסות את ההתעשרות באשר היא חלק מעקרונות של צדק אופקי וצדק אנכי.
דיון והכרעה
- השופט קבל את עמדת המערער וקבע כי בנסיבות המתוארות לא התקיים עסק (היקף העסקאות, כמות העסקאות) ולא הייתה פעולה בעלת אופי מסחרי: הוכח כי המערער רכש את הקערה עקב יופייה כדי להציגה כחפץ נוי בביתו, משך ההחזקה היה ארוך, היא לא הייתה מבוטחת, לא נעשתה בה השבחה, וגם לא הייתה לו בקיאות בעניין, ולאור כך – אין מדובר בעסקת אקראי, החייבת במס הכנסה פירותי.
- מאחר ומדובר בעסקה הונית, ובמטלטלין לשימוש אישי, הקערה מוחרגת מהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה ועל כן מכירתה אינה חייבת גם במס רווחי הון. נדחתה גם טענת מיסוי ההתעשרות באשר היא, ונקבע כי יש לפעול בהתאם לשיטת המקורות.
בשולי הדברים
ב 6 למרץ 2022 מיהרה רשות המיסים לפרסם את עמדתה באשר לאופן מיסוי נכסים דיגיטליים מסוג NON FUNGIBLE TOKEN=NFT, בתקופה בה פרח התחום. נציין כי מאז חלה צלילה במחירם וכל שוק הקריפטו נכנס לתקופת שפל חריפה.
לעמדת הרשות NFTהוא זכות חזקה בלתי מוחשית בנכס, ועל כן הוא נכלל ככלל בהגדרת "נכס" לפי סעיף 88. עם זאת, מכיוון שהוא נכס בלתי מוחשי הרי "אינו מהווה מטלטלין לשימוש אישי", על כן לא ימועט מהגדרת נכס באותו סעיף, ומכירתו תהא רווח הון חייב במס.
היטיבה הרשות לציין כי "לרוב מדובר בתמונה או בזכות על דמות וירטואלית" ונוסיף – ייחודית ובלתי ניתנת לשכפול, קרי הרוכש טוקן זה מתעניין ביצירה האמנותית העומדת בבסיס הטוקן וחשוב לו לדעת כי יצירתו ייחודית ולא יוכלו להעתיקה בקלות. כשם שחפץ אמנות סטנדרטי מקבל תג מחיר גבוה יותר ככל שהוא נדיר יותר, שייך לאומן בעל שם עולמי ועוד. לטעמנו, ככל שטוקן ה-NFT מהווה זכות ליצירת אמנות פיזית (ולא וירטואלית), בהחלט ניתן לטעון כי מדובר ב"מיטלטלין לשימוש אישי".
לסיכום לעמדתנו – אמנות הן עתיקה והן מודרנית, לשימוש אישי, אשר מוחזקת בידי יחיד משך זמן ניכר, ואולי אף מוצגת בביתו, אין מכירתה מהווה בהכרח, עסקה בעלת סממנים מסחריים. אולי דווקא ההיפך. משכך אין לראות במכירתה כברירת מחדל אירוע חייב במס.
כיון שקיים קושי רב לאבחן כל מקרה על נסיבותיו הספציפיות, מומלץ לפנות למומחי מס בתחום, על מנת שיחוו דעתם מראש על ההשלכות השונות.
נכתב ע"י רו"ח (משפטנית) ענבל שני
