לאחרונה משרדנו נתקל במקרה מעניין. על פניו מדובר במקרה אשר במבט ראשוני נשמע פשוט ונטול סוגיות, אך כאשר צוללים לתוך פרטי המקרה- או אז מתגלים הניואנסים והפינות השונות.

המקרה- אדם (תושב חוץ) נפטר. במסגרת ירושתו הוריש נכסים (המפיקים הכנסות) לתושבי ישראל. כיצד תמוסנה אותן ההכנסות?

סעיף 120(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי במקרה של פטירת אדם, יהיה נציגו החוקי אחראי לתשלום המס המגיע ממנו לשנת הפטירה ולשלושת השנים אשר קדמו לפטירת אותו האדם. כמובן שהסעיף עוסק באדם בר חיוב בישראל, כך שתושב חוץ אשר מפיק הכנסות מחוץ לישראל כלל אינו נכנס לתחולת סעיף זה.

סעיף 120(ב) מציין כי ממועד פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העזבון.

במקרה שלנו, המשמעות הינה שעד מועד הפטירה אין הכנסות הנפטר/ העיזבון חייבות במס בישראל (תחת ההנחה שאכן מדובר בתושב חוץ והכנסים אינם חייבים במס בישראל), אך החל ממועד הפטירה, יש לראות כהכנסות העזבון כהכנסתם של היורשים תושבי ישראל.

סעיף 120 נוגע בעוד כמה נקודות אשר לא נסקור אותם כעת, אך ניתן לראות שעל פניו קיבלנו את התשובה לשאלה אשר העלנו למעלה.

במאמר מוסגר נציין כי קובץ הפרשנות מעלה נקודה מעניינת בקשר לסעיף 120 ומחדד כי במקרה של עזבון שאינו מספיק לכדי תשלום החובות, הנציבות תשקול האם יש מקום לנהל את העזבון לפי פרוצדורה של פשיטת רגל.

בנוסף יש לציין את הו"ב 11/2019 אשר מנחה את משרדי השומה כיצד יש לנהוג במקרה של שומת נפטר. יש לציין כי הוראה זו נוגעת לתקופת הביניים בין פטירה לבין חלוקת הנכסים כאשר זהות היורשים לא ידועה או שישנה מחלוקת בין היורשים.

עד כאן היה החלק הקל. אנחנו מזכירים- מדובר בתושב חוץ! יש לבדוק מהי מדינת תושבתו ומהו הדין הפנימי החל על העזבון במדינה זו.

ניקח לדוגמא מצב בו הנפטר הינו תושב ארה"ב. האמנה בין ישראל לארה"ב קובעת כי עיזבון נחשב לאדם. המשמעות הינה שיש פוטנציאל לכפל מס במקרה זה. בעוד כי ישראל רואה את חלקו של תושב ישראל בעיזבון כחייב במס בישראל וזאת לפי סעיף 120(ב) בהתאם לדין הפנימי, ארה"ב תטען- מדובר ב"אדם" תושב ארה"ב ומבחינתה המיסוי חל על כלל הנכסים הנמצאים בארה"ב במקרה זה. האמנה מגדירה תושב ישראל גם כעיזבון החייב במס ישראלי כהכנסת תושב ישראל אם בידי הגוף המתאים או בידי נהניו. האמנה מגדירה תושב ארה"ב באותו האופן. במקרה זה יש להידרש להליכי הסכמה הדדית, שכן כל מדינה תרצה למסות את הכנסות העזבון, והישועה לא תגיע מהאמנה.

מן הון להון, סוגיה פשוטה לכאורה מגלה לנו את הדרך הפתלתלה שיש לעבור על מנת לפתור סוגיות מיסוי בינלאומיות כדי למנוע כפל מס.

למשרדנו ניסיון רב בתחום המיסוי הבינלאומי, הן כאנשי רשות המסים והן מחוצה לה, ואנו מזמינים אתכם לקבוע פגישה על מנת להתייעץ בסוגיות בתחום.

נכתב על ידי רו"ח נדב ליבנה גולדברג