תוכנית ביידן לרפורמת מס מקיפה פורסמה ע"י הנשיא ביידן במסגרת חוק תקציב לשנת 2022, והיא כוללת הצעות לרפורמות מס שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, לשפר את מִנְהָל (אדמיניסטרציית) המס ולהפוך את מערכת המס לשוויונית ויעילה יותר.

לאור הצפי לתחולת רפורמת ממשל ביידן החל מיום 1/1/2022 והצורך בהיערכות מוקדמת, ולאור השפעות המס של התוכנית המסתמנת לתושבי ישראל רבים, מובאים בידיעת מס זו עיקרי התוכנית כהווייתם נכון למועד זה:

מיסוי הכנסות (Carried Interest) של שותף כללי בקרן  כהכנסה רגילה:

לפני רפורמת טראמפ, ככלל, השותפים הכלליים בקרן הזכאים לחלק מרווחי הקרן (Carried Interest), היו כפופים למס בדומה לשותפים המוגבלים בקרן.

במסגרת רפורמת טראמפ, הורע מצבם של אותם שותפים כלליים: על מנת שאלו ייהנו משיעור המס המוגבל החל על רווח הון לטווח ארוך, היה על הקרן להחזיק בנכס לתקופה של 3 שנים (ולא שנה אחת בלבד).

במסגרת תכנית ביידן, מוצע כי הכנסת השותף הכללי תתחייב בדרך כלל במס כהכנסה רגילה ולא כמס רווחי הון, ללא קשר לאופי ההכנסה ברמת השותפות, אם הכנסתו החייבת השנתית של אותו שותף כללי (מכל המקורות) עולה על 400,000 $.

יתר על כן, שותפים כלליים בשותפויות השקעה כאלה יחויבו במס-עצמאיים (Self-employment tax, בשיעור 15.3%!) על הכנסה כזו.

הוראה זו תחול על כל שותף בשותפות, ככל שאותו שותף מעניק שירותים לשותפות ושזו נחשבת לשותפות השקעות (לעניין זה, שותפות היא שותפות השקעות אם למעשה כל נכסיה הינם נכסים מסוג השקעה – ניירות ערך מסוימים, מקרקעין, אינטרסים בשותפויות, סחורות, מזומנים או שווי מזומנים או חוזים נגזרים ביחס לנכסים אלה, ואם למעלה ממחצית מהון השותפות הושקע ע"י שותפים "פאסיביים").

שינוי זה הוא בעל חשיבות מכרעת לכל היזמים תושבי ישראל המאגדים משקיעים לצורך ביצוע השקעות בנדל"ן בארה"ב, בחברות טכנולוגיות אמריקאיות וכיו"ב.

נזכיר, שמדיניות קרנות ההשקעה בישראל, המאפשרות לשותף כללי זר להיות ממוסה בשיעור של 15% בלבד, הינה תולדה של שיעור מס רווח הון מוטב בארה"ב (שהיה 15% בעבר), ועכשיו ייתכן שרשות המסים תשקול לשנות את המדיניות הזו על מנת לא להעניק חלק גדול מדי מעוגת המס לארה"ב.

עדכונים במשטר ה- GILTI

בקליפת האגוז, במסגרת רפורמת טראמפ, נקבע מס שנתי חדש בגין הכנסה המכונה GILTI.

 (Global Intangible Low Taxed Income). החוק חל על תושבים ואזרחים אמריקאים (U.S. Persons), ובכלל זה על אזרחים אמריקאים הגרים מחוץ לארה"ב (לרבות אזרחים אמריקאים תושבי ישראל). מדובר במיסוי רעיוני בגין הכנסתה הבלתי מחולקת של חברה זרה (מחוץ לארה"ב) אשר למעלה מ- 50% מבעלי מניותיה הינם אמריקאים (CFC) ויחול על בעלי מניות המחזיקים לפחות 10% במניות החברה, החל משנת המס 2018.

יודגש כי מס זה יחול גם על הכנסותיה שאינן פסיביות של ה- CFC.

בהתאם להוראות ה- GILTI, יראו את הכנסתה החייבת של חברה ישראלית בשנת המס הנבחנת (בשינויים מסוימים, ללא קשר לאופי פעילותה) כאילו חולקה לבעל המניות האמריקאי כדיבידנד, בין אם הרווח חולק אליו בפועל ובין אם לאו, והוא יתחייב במס בארה"ב בשיעור המס השולי של בעל המניות. גם חברה אמריקאית המחזיקה בחברה ישראלית תתחייב במס בנסיבות דומות, אלא ששיעור המס שיחול עליה בגין אותה הכנסה רעיונית הינו מחצית מס החברות (כיום – 10.5%).

בתוכנית ביידן מוצע:

לבטל את ניכוי ה- QBAI הקיים היום, קרי את הקטנת הכנסתה של החברה הזרה בסך השווה ל- 10% משווי הרכוש הקבוע בחברה; להגדיל את שיעור המס האפקטיבי החל על חברה אמריקאית בגין הכנסת GILTI המיוחסת לה, מ- 10.5% ל- 21%; לבצע חישוב נפרד עבור כל מדינה זרה, לגבי הכנסת ה- GILTI והגבלת הזיכוי ממס זר המגיע בגינה.

מס גלובאלי מינימלי בשיעור 15%:

כזכור, בחודש יוני השנה, שרי האוצר של מדינות ה- G7 (וביניהן ארה"ב), חתמו על הסכם היסטורי בו הן מתחייבות לחוקק מס חברות גלובלי מינימלי בשיעור 15%. זאת, על מנת למנוע מחברות ענק כדוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון, להתחמק מתשלומי מס באמצעות רישום במדינות שהעניקו להן פטור או משטר מס מועדף.

במסגרת התוכנית, מוצע להטיל מס מינימלי בשיעור 15% על הכנסותיה הכלל עולמיות של תאגידים רב לאומיים, לגבי הכנסה העולה על 2 מיליארד דולר. יישום הוראה זו לא צפוי לחול כבר בשנת 2022 אלא בשנים מאוחרות יותר, בהתאם לאבני דרך שנקבעו לעניין זה.

ביטול הפטור על הכנסות חוץ החייבות בשיעור מס גבוה:

משטר החנ"ז האמריקאי (subpart F) וכן משטר ה- GILTI במתכונתו הנוכחית, מאפשרים על פי בחירתו של בעל המניות האמריקאי, להחריג הכנסות הכפופות לכללים אלו, ככל שההכנסות האמורות כפופות למס בשיעור גבוה במדינת מושבה של החברה הזרה.

הכנסות נחשבות לכפופות למס גבוה אם שיעור המס הזר האפקטיבי החל עליהן עולה על 90% משיעור מס החברות הפדרלי המירבי בארה"ב (כיום 21%), כלומר 18.9%. המשמעות היא, שהכנסותיה החייבות של חברה תושבת ישראל הכפופות למס חברות בשיעור של 23%, אינן כפופות כיום כפופות למשטרים האנטי-תכנוניים הללו.

אלא, שבמסגרת תוכנית ביידן, מוצע לבטל פטור זה כליל, כך שמשטר ה- GILTI ומשטר החנ"ז יחולו לגבי כל חברה שאינה תושבת ארה"ב בלי קשר לשיעור מס החברות שחל עליה במדינת מושבה.

החלפת ה- BEAT ב- SHIELD:

משטר ה- BEAT (Base Erosion and Anti-abuse Tax) שנחקק במסגרת רפורמת טראמפ, נועד למנוע מחברות אמריקאיות להסיט רווחים אל מחוץ לארה"ב, למדינות בהן יחויבו במס בשיעורים נמוכים יותר. המשטר קובע תשלום של מס מינימלי בשיעור 10% עבור תשלומים שהינם ברי ניכוי לצורכי מס בארה"ב, המתבצעים על ידי תאגידים אמריקאים גדולים (מחזור ממוצע תלת שנתי העולה על 500 מיליון $) לישויות זרות קשורות, מעל לתנאי סף מסוים ("אחוז שחיקת בסיס המס" של אותו תאגיד הוא 3% או יותר).

תכנית ביידן תחליף את משטר ה- BEAT במשטר ה- SHIELD (Stopping Harmful Inversions and Ending Low-tax Developments), החל מ- 1/1/2023. מעבר להוכחה נוספת ליצירתיות המפוקפקת בבחירת ראשי התיבות של ההוראות האנטי תכנוניות בארה"ב, משטר זה שולל את התרת הניכוי לצורכי מס בארה"ב של תשלומים המתבצעים על ידי אותם תאגידים אמריקאים גדולים לישויות זרות קשורות, ככל שאלו כפופים למס נמוך. שיעור מס שבו משטר ה- SHIELD מופעל יהיה בתחילה שווה ל- 21%, ובסופו של דבר יוחלף בשיעור המס הגלובאלי המינימלי של 15% לכשזה ייושם.

נכתב על ידי גדי אלימי