כידוע, קיימת חובת תשלום מס, דיווח וגילוי על הון ונכסים, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, הנמצאים בבעלות תושב ישראל, כשחובה זו הפכה למוחלטת משנת 2003 לאחר הרפורמה במיסוי הבינלאומי שהפכה את שיטת המס בישראל לשיטה פרסונאלית.

החל משנת 2006 וביתר שאת משנת 2014, חובה זו חלה גם ביחס לנאמן בנאמנות בה היוצר או הנהנה, לפי העניין, הינם תושבי ישראל, כאשר אין חשיבות להיותו של הנאמן תושב חוץ או תושב ישראל או להיותו של הסכם הנאמנות כפוף לדין זר או ישראלי.

אי דיווח מהווה עבירה פלילית העלול להסתיים בכתב אישום ובעונשים כספיים ואף במאסר.

לעיתים אזרחים חוששים למסור את הפרטים אודות נכסיהם והכנסותיהם, שמא עצם מסירת הפרטים יוביל לצעדי ענישה מצד רשות המסים, ובכך מתמשך מחדל אי הדיווח (שעשוי להגיע אף למשך שנים רבות), כאשר מצד שני החבל מתהדק, וכיום ישראל מקבלת מידע איכותי על תושבים ישראליים המחזיקים בחשבונות בנק זרים ואף בחשבונות בפלטפורמות מסחר בקריפטו, בין אם במסגרת קבלת מידע אוטומטי על פי הסכמים ואמנות בינלאומיות לחילופי מידע עליהם חתומה מדינת ישראל (החלפות מידע פיננסי מכוח הסכם FATCA עם ארה"ב או יישום תקן CRS), בין אם מכוח דרישה ספציפית של רשות המסים או של מוסדות פיננסיים בישראל, או מכל סיבה אחרת.

בשנים האחרונות, נוהגת רשות המסים לפרסם מעת לעת הליכים מוסדרים לגילוי מרצון של הון ונכסים כאמור, בין אם אלו מצויים בחשבונות בנק בחו"ל, באמצעות נאמנויות זרות, ולאחרונה גם בדרך של החזקת מטבעות קריפטוגרפים מסוגים שונים. חלק מהליכים אלו הם אנונימיים וחלק דורשים את מסירת השמות והפרטים הרלוונטיים. הליכים כאלו מטרתם להסיר את החרב הפלילית מעל צווארו של הנישום תוך הסדרת המחדל האזרחי (תשלום המס), כאשר במקרים רבים סכום המס החייב שנוי במחלוקת וכפוף לטענות, עמדות, פרשנויות והסברים שונים, הן מצד מייצגי הנישום והן מצד רשות המסים.

אנשי הצוות של משרדנו ביצעו מאות רבות של טיפולים והליכים של גילוי מרצון, בין אם באופן פורמאלי (במסגרת מסלולים והוראות שעה שפורסמו על ידי רשות המסים) ובין אם באופן פחות פורמאלי תוך תיאום מול הגורמים הנוגעים בדבר ברשות המסים. בנוסף להסדרת נושא המיסוי, בד"כ לאחר שלב זה מעוניין הלקוח בהעברת הכספים או הנכסים שהוסדרו לחשבונותיו בישראל, פרוצדורה מורכבת ומוכרת, וגם במקרים אלו צוות משרדנו נכון לסייע אל מול הגורמים הרלוונטיים.

מעבר להליך הידוע של הגילוי מרצון, ניתן להגיע להסדרים מיוחדים מול רשות המסים גם במקרים ו/או בנושאים אחרים, למשל-

–        הסדרי נאמנויות עבר (ראה בנושא נאמנויות והעברה בין דורית);

–        עולים חדשים ותושבים חוזרים- כידוע, עולה חדש או תושב חוזר ותיק זכאים לפטור ממס (ומדיווח) על הכנסותיהם ונכסיהם מחוץ לישראל במשך תקופה של 10 שנים ממועד עלייתם ו/או חזרתם לישראל. בעת המעבר ממשטר מס פטור בתקופת ההטבות למשטר מס חייב לאחר סיומה, נדרש לגבש תכנון מס מושכל המביא בחשבון את נסיבותיו הייחודיות של הלקוח מתוך מטרה לשמר את יתרון המס לו זכאי אותו יחיד- למשל, בחירה בין פעולות אפשריות בתיק נכסי הנישום, לרבות ניירות ערך, מטבעות קריפטו נכסים ריאליים או השקעות פרטיות שבבעלות היחיד, הקדמת תשלומים או חלוקת רווחים ככל שרלוונטי, שינוי תנאי עסקה במקרים מסוימים, בחינת תרחישים הנוגעים בתשלום של מסי חוץ ואפשרות הזיכוי בגינם, ועוד סוגיות קשורות כיו"ב.

–        הסדרים הנוגעים בשערוך עלותם של נכסים, בד"כ במעבר ממשטר מס פטור למשטר מס חייב, בין אם מדובר בעולים חדשים ותושבים חוזרים אשר הוזכרו לעיל, בין אם מדובר במתנות וירושות מתושבים זרים, ובין אם מדובר בשינויי חקיקה אשר מכניסים לרשת המס הישראלית גופים והסדרים שהיו מחוצה לה (למשל- שינוי חקיקת מיסוי נאמנויות משנת 2006 ומשנת 2014, או מיסוי הבורסה החל משנת 2003, ועוד). בכל המקרים הללו ומקרים דומים אחרים רצוי לקבל ייעוץ מבעוד מועד על מנת שלא לגרום לתקלות מיסוי מצערות וליהנות מהטבות שהחוק בחר להעניק לנישום הרלוונטי.